שארית יוסף קיד

קנאה בכל מיני קנייה קודם כתיבת שטר האחרון שהוא כתיבת ידו של ראובן שאין בו שיעבוד שהוא תחילת הלואת צדקה של חמשים זהו' ואחריו אין שום אדם יכול לתפוס אם לא בשביל שמעון הקונה ועוד שמעות של צדקה הן ממון שאין לו תובעין כמעשה בסוף פרק החובל וכאשר הביאו הפוסקים כידוע למר ועתה מאחר שכל רז לא אנס למר ילמדני רבי ומורי להיכן הדין נוטה ולהוציא הדין לאמיתו מי זוכה בס"ת שמעון הקונה או הצדק' אף שכתבתי כמה דברים שאין נפקותא מצד הדין רק שכתבתי הענין כהוויתו מעשה שהי' כך היה כדי שלא יהא לבעל הדין לחלוק ואקוד ואשתחוה מרחוק אפים ארצה ויקבל מר ברכה וחיים מנותן בלתי מקבל כה עתירת אהובך אוהבך נאמן דמר משה בר אליקם זלה"ה מילדי היילפרון:. כמעט ששכחתי סניף אחד משורש ועיקר. אחר שנתפרסם לכל שנמלט וברח ראובן הנ"ל בא פריץ אחד לפני השופט והראשים והראה שטר על ראובן ועשה שפערונ"ג על כל נכסיו של ראובן ופרט המקומות שבב"ה ואז אמר שמעון הקונה תתנו לי הס"ת אולי יוודע לפריץ שיש לו ספר תורה בבית הכנסת ויקח אותו כדיניהם מי שעשה שפערונג בראשונה אז השיבו לו הראשים תקח אותה רק שיהא בחזקתה כאשר היא עתה ואמר שמעון כן והלא ת"ל יש עדיין אלקים ודינים בישראל וצוו הראשים לשמש דבית הכנסת שיתן אותה לשמעון וכן עשה השמש נתן אותה לשמעון ועתה היא ביד שמעון הקונה והוא מוחזק בו רק שהשיב על דברי הראשים כן וכנ"ל: תשובה של"ש אתה אהובי היקר כהר"ר משה י"ץ וכל אשר לך שלום אהובי מכתב מ"כ הגיעני וענין ס"ת ומקומות ששאל מ"כ אהובי ידוע למ"כ שמהרא"י כתב שאין להשיב בדיני ממונות רק לדיין מכל מקום אני משיב למ"כ דרך משא ומתן וגם באולי מ"כ דיין בדבר אהו' בענין המקומות אין צורך להאריך שהרי יש בהן דין קדימה הואיל והיו לו המקומות קודם שלוה ושטר בעדים וק"ס אפילו היה מאוחר הוא קודם למלוה על פה אבל גם הספר תורה נ"ל שהיא לבעל השטר שהרי הקנה לו בק"ס שהוא חליפין ונקנה לו בכל מקום שהוא ואף כי היא בבית הכנסת ונאמר שהיא כמופקדת ביד גבאי צדקה הלא באותו פעם כשהקנה לו אי בעי לה המוכר הוו יהבו ליה הגבאים שהרי עדיין לא ידעו שאין לו כמו שבא בשאיל' מ"כ וא"כ מצי מקדיש ומצי יהיב. ולא דמי למאמר רבי יוחנן גזל ולא נתייאשו שניהם אינם יכולים להקדישו דהתם הגזלן אינו נותן לו אף אם יתבענו וק"ל ואף אם היה כתב של גבאים החוב בשטר ובעדים מכל מקום הלא אין שייך דין קדימה במטלטלין ולא שייך גם כן לטרוף מטלטלין שמכר אחר שלוה ואפילו בשטר ואם כן באיזה ענין יש לגרוע מסירת הספר תורה ואם מטעם שהגבאים תפסו עתה הספר תורה ובעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה אמת באם לא היה מכירה גמורה רק שעבוד מלוה בשטר אז אין המטלטלין בכלל שעבוד וכל הקודם זכה ואז היה לנו לומר שהגבאים קדמו וגבו. אבל עכשיו שנעשה מכירה בק"ס שהוא חליפין ומ"ש קנין זו מקנין מטלטלי אגב מקרקעי שכתב הטור (סי' ק"ד) שמה שגבה המאוחר לא גבה לכן לפע"ד הדין עם הקונה. והנה אהובי כתבתי כל הנ"ל בלא ראיות כי נ"ל שהדברים פשוטים והאריכות ללא צורך ומכל מקום באם יהיה מי מתנגד בדבר במטותא הודיעני טעמו ואף אם לא תצטרכו למיצוי הדין מחמת איזה סיבה מכל מקום אל יהא למ"כ למשא ותכתוב