שארית יוסף קיג

וכן כתב ר"ת דכל מה שאדם מקבל בפני ראשי הקהל שנבררו שאין יכול לחזור משמע דהוה דינו כאלו קנו מיניה ובקנו מיניה כתבו רוב המפו' דהיינו האלפס והטח"מ וכתב הב"י שכן כתב הרא"ש דאפי' קודם גמר דין וקבל עליו פסול כשנים או כג' כשרים שאינו יכול לחזור דאין אחר קנין כלום וכ"ש בנדון דידן לפי מה שהוגד לי שקבלום עליהם כל בני המדינה באלה ובשבועה ובחרמות וכל רב או צורב המנגד לזה הורס מצב המדינה כי כל מדינה ומדינה צריכים לתקנות מוסכם מכל הצריכים להם לפי המקום ולפי הזמן ובאם יכול היחיד לבטל בטלו כל ההסכמות וההריסות תמיד ואעפ"י שכתב הריב"ש (בסי' שי"א) גם מה שאמר שקבלוהו הקהל מעולם לא שמענו כזאת שיקבלו הקהל עליהם דיין שיוכל לדון לקרוביו כו' מ"מ הרי כתב הטח"מ (בסי' ל"ג) וז"ל כתב א"א הרא"ש ז"ל אם הקהל מינו עדים ותקנו שלא ישוה שום עדות זולתם יכולין להעיד אפי' לקרובים ועוד דהרי פי' הריב"ש עצמו בסיום דבריו וז"ל והרשב"א לא כתב אלא בענייני הכוללים לגמרי דלא בעינן סילוק משום דלא אפשר עכ"ל וא"כ בנדון דידן לא נאמר שידונו קרובים רק שידונו במדינה אף כי יש צד שייכות להם כמו שלא בעינן סילוק וק"ל. נאם הצעיר יוסף כהן: מא) שאלה וז"ל השואל שלום למר ולתורתו כבר קדמתי והטרחתי למעכ"ת בשאלה ותשובתו דמר הגיעוני ועדיין דברי דמר ערבים ומתוקים עלי לכן עתה באתי בשאלה קטנה אשר אנכי שואל ממעלת כ"ת. עיר שמנהגה מקודם ומאז כל יחיד ויחיד מי שיש לו ס"ת מעמיד אותה בהיכל בית הכנסת הנקרא בלשונינו ארון הקדש בלי רשות שום אדם מנהיגי הקהילה או גבאי צדקה וכן לוקח אותה מב"ה מתי שירצה בלי רשות שום אדם ואינו פורע כלום לגבאי צדקה או להקהל כך היה המנהג מעולם וכן עדיין ולראובן היה לו ס"ת איזה שנים בהיכל ב"ה ונתמנה מהקהל לאחד מגבאי ומחלקי צדקה והיה בחזקת איש מאומד וחבירו שהיה. ג"כ עמו גבאי צדקה נתן בידו מאה זהובים על רבית קודם סוכות ואח"כ נתמוטטו נכסיו של ראובן באיזה סיבה ובחדש שבט שאחריו השכין ומכר הס"ת הנ"ל עם המקומות מושב שלו שבב"ה הנ"ל לשמעון אחד מיושבי עירו בשטר אחד ובשיעבוד אחד הוא ואשתו בקנין גמורה וחליטה בסודר ובכל מיני קנין ושמעון הלוקח הניח הס"ת הנ"ל בהיכל הנ"ל בחזקתו כשאר יחידים שיש להם ס"ת והודיע לש"ץ נאמן דב"ה כמה פעמים שהמקומות והס"ת של ראובן שלי הן שקניתי ממנו בק"ס ויש לי שטר מכירה עליהם ובח"ה דפסח נתמנו מהקהל גבאי צדקה אחרים כדרך ומנהג כל שנה ואחד מהן הוא שמעון הלוקח הס"ת הנ"ל ואחר פסח נתגלה ונתפרסם הדבר שנתמוטטו נכסיו של ראובן הנ"ל ושיש לו נושין הרבה והגבאים תבעו ממנו המאה זהובי' והוציאו מאתו חמשים זהובי' והמותר לא יכלו להוציאו ממנו מחמת דחקו ודובר על לבם ופתה אותם עד שלקחו ממנו כתב על החמשים זהובים וזמן הפרעון מתי שירצו גבאי צדקה והחזירו לידו כתב הראשון של מאה זהובי' ואח"כ קודם שבועות ברח ונמלט ראובן מעיר אשר יושב בקרבה מחמת רוב נושיו שידחקו עליו ויש חשש וקרוב לודאי שיאבדו החמשים זהובים ויש לאיזה בעל דין לחלוק ולומר מאחר שהס"ת עדיין עומד בהיכל ב"ה והלוקח לא עשה משיכה מהיכל ב"ה אם כן הרי הוא תפיסת ממון של ראובן וזוכה בה גבאי צדקה והן כשלוחין להקהל ולהצדקה לענין זה עבור החמשים זהובי' הנ"ל ושמעון השיב שהרי הוא