שארית יוסף קט

הק"ק. אבל זה אינו צריך פנים שאין הנדון דומה לראי' ואדרבה מינה יש לדקדק לנדון דידן שהק"ק חייבים שהרי תלה הטעם מפני שאין הקהל שותפים בעלילות וארנוניות רק במסים ונדון דידן שותפים בהשתדלות הקיום מן המכס. ועוד נותן מהר"ם הטעם שלא העליל בפי' רק על הנשבעים וכאן מעליל על הכלל יחד יהיה סוחר מי שיהיה. ועוד שפי' עוד טעם שהאמת שבדין העליל לכן אדרבה משם ראיה הואיל שהוא שלא נדון וגם לא פרט אנשים וגם הק"ק כולם שותפין במכר לית דין ולית דיין שיאמר רק הק"ק חייבים. אבל אין להביא ראיה לנדון דידן שהק"ק חייבים מתשובות רשב"א שמביא ב"י בח"מ (סי' קס"ג) ובב"י (סי' י') וז"ל הבית יוסף ובתשובה אחרת כתב הרשב"א על ראובן ושמעון שהיו דרים בבית סמוך להגמון בע"כ ובאו ב' אנשים לאותו בית בפורים ועשו שחוק ואמרו הגוים שאותו שחוק היה נגד דתם וההגמון העליל הקהל כו' ראובן ושמעון פטורים וגם הב' פטורים שלא עשו דבר שיתחייבו ועוד אף אם עשו כו' והטיל ההגמון העונש על הצבור ונתנו לו ממון וסלקוהו אינם חייבים לשלם לקהל דאין אדם נתפס על חבירו וחייב לשלם אלא ארנונות כו' עכ"ל וא"כ נביא ראיה שהק"ק חייבים. אין מזה ראיה כי בתשובה זו כבר נתנו הקהל וזה יוכיח שהרי כתוב ונתנו לו וסלקוהו ולכן אין היחידים חייבים אבל הנדון דידן לא נתנו הק"ק עד שהתנו עם היחידים לא ניתן אלא בתנאי מי שמחייב ליתן בדין יחזיר לק"ק ולא יזיק לנו בדין וכל תנאי ממון קיים וק"ל, וגם אין להביא ראיה שהיחידים בנדון דידן חייבים ממה שכתב שם וז"ל וכתב עוד שיש אנשים רוצים לפטור עצמם וטוענים מה שנתן הקהל להגמון שלא ברצונם ולא בהסכמתם יש להביא ראיה משיירא כו' אם אמר אציל לעצמי הציל לעצמו ואוקימנה בשותפים וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו וכ"ש כאן שלא בא להציל וליטול אלא להציל שלא יקחו ממנה אלא א"כ נשתתפו כל הקהל לכל ענינים כאלו כו' מה שלא ראינו באחד מהמקומות כו' אי נמי כשעשו אותו הוצאה ז' טובי העיר כו' עכ"ל א"כ בנדון דידן נאמר שהק"ק רשות בידם לחלק שלא לדעת היחידים גם זה אין ראיה כי לשם לא היו שותפים לדבר זה שהרי כתב אלא א"כ נשתתפו הקהל לענינים כאלו כו' ואף כי הוא ז"ל כתב מה שלא ראינו שותף כזה מ"מ נדון דידן כן הוא שהם שותפים במכר ומי שרוצה לעליל ולבטל מחויב לעמוד כנגדו בשותפות וע"כ צריכים אנו לחלק בין שותפות לשותפות. חדא שהרי הוא כתב וכגון זה שותף חולק ואח"כ כתב א"כ נשתתפו דמשמע אם נשתתפו אין יכולין לחלק אלא ע"כ ר"ל כשהן שותפים כתב או שותפים לדבר זה בפרט וכן אנו צריכים לחלק שכאן כתב שותף חולק שלא לדעת חבירו ובתשובות מהר"ם שהבאתי לעיל כתב ושותף אינו חולק שלא לדעת חבירו וכענין זה ק' בב"ק במרדכי פרק הגוזל בתרא (דף צ' ע"ד) כתב ב' פעמים שותפות נינהו ואין שותף חולק שלא לדעת חבירו. (ובדף צ"א ע"ב) כתב על שנהגו לתת מס בשותפים ואח"כ נתן המלך לבנו קצת כו' עד וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו ובביאר שלקמן תירצתי עי' שם והמעיין במעשה שזכרתי למעלה יראה שיש חילוק בין שותפות שנתנו מס יחד כמה שנים וקודם התחלת שנה אחרת רוצים לחלק מחמת פסידא יכולים לחלק ובפרט כאשר הם חולקים על דעת שיהא השותפות בטל מהיום ומעלה אבל שותפות שנעשה כבר ע"י מעשה ואינם רוצים לחלוק רק לפי שעה. ועוד שכבר התחיל הבלבול על כולם בהיותם יחד בשותפות ואז