שארית יוסף קז

זכר מכל מקום הואיל ולא כתב להם כמה יהא חלק חתניו חלק ה' או ו' ממה שיש לו רק חלק חצי זכר יש לו כח ליתן כל ימיו מתנה למי שירצה וא"כ כשנתן מתנה לאשתו דהיינו כתובה ואפילו סמוך למיתה היה בכחו ואין כח לבנים למחות וחסרו בניו וגם חתנו אין לו אלא חצי ירושת הבן וראיה שהרי כתב המרדכי פרק יש נוחלין (דף רנ"ג ע"ד) וז"ל כתב הר"מ על מתנה שנתן ראובן לחתנו וכתב לו שטר מתנה וכתוב בו שיטול חלק כו' כאחד מן היורשים כו' עד וכתוב בו בשטר מתנה זו מהיום ולאחר מיתה והרי הוא כמתנת בריא וזכה בגוף כל הנכסים שהיו לו בשעת מתנה גופו מהיום ופרי לאחר מיתה וכו' עד וראובן זה יכול ליתן מתנה כל ימי חייו אף על פי שכתוב גופו מהיום וכו' שהרי לא כתב לו מהיום ולאחר מיתה חלק ה' או ו' שבה דאז לא היה יכול ליתן לאחרים ולמעט חלקו אבל עכשיו שאמר תטול חלק כאחד מיורשי והמתנה שנתן לאחרים נתמעט כל אחד מיורשים א"כ נתמעט נמי חלק החתן שהרי לא נתן לו אלא כחלק אחד מן היורשין עכ"ל כו' הרי בהדיא שאין לחתן אלא החצי מה שיורש הבן וידוע שיכול האב לעשות כתובה גדולה ואין הבן יכול למחות וה"ה לחתנו אבל מה שכתב המרדכי שם ודווקא בנכסים הידועים שהיו לראובן בשעת פטירתו כגון קרקעות וספרים ושאר חפצים המסויימים וידוע לו בעדים שהיו לו בשעת המתנה ולא בנכסים דאיכא לספוקי בהו דשמא לאחר מיכן באו לידו כי אותן לא היה יכול ראובן להקנות כו' עכ"ל. אם כן נאמר ג"כ בנדון דידן בכאן שאין לו בכל הנכסים לא היא כי דין זה אין שייך לכאן לנדון דידן כי שטר חלק זכר שלנו שאנו כותבין כותבין בנוסח זה שמחייב עצמו בחוב גמור שחייב לו חמיו או שחייב לבת סך כך וכך ובתנאי באם ירצו ליתן לו הבנים כחצי חלק זכר אז בזה נפרע סך חוב ההוא ואם כן אף אם אין לו בעת ההיא ויהיה לו לאחר זמן מכל מקום חייב לשלם החוב הזה או ליתן חצי חלק זכר אבל המרדכי מיירי שלא חייב עצמו בסך רק ליתן לו כחצי זכר מהיום כו' אבל מכל מקום אף אם אנו כותבין סך כך וכך שחייב אינו מועיל לומר דהוה כאילו פירש לו סך שלא יהא רשאי ליתן לאחרים או לעשות כתובה כי הואיל והעמיד סך החוב לפרעו בחצי חלק זכר ולזה אין לו שיעור כי אפשר לשלם הסך בחצי חלק זכר שאין לו שיעור רק חצי מה שיבא לזכר והזכר אין לו בכתובה כלום וגם אינו יכול למחות והוא הדין לחתנו וק"ל. נאם הצעיר יוסף כהן: לח' בפנינו תבעו קק"ק את מקצת יחידים אשר מחייתם בסחורה והוא כי מימים קדמונים כל הק"ק יש להם ביחד כתב קיום מהמלכים שיהיה להם בענין המוכסים כל דין של סוחרים נכרים מקראקא ומקרוב עמדו מוכסנים אנסים ולקחו בחזקה מסוחרי קראקא וגם מיהודים רצה ליקח בחזקתו והסכימו הק"ק לפשר עם המוכסן שלא יקח מהם. וגם הסכימו ליתן למוכסנים סך ידוע והתנו ביניהם ליתן בתנאי באופן זה שמי שיתחייב ליתן בדין ישלם כי הק"ק אומרים שהסוחרים שמחייתם עתה בסחורה ישלמו הואיל ואין פשרה זו קיים לעולם רק להצלה לפי שעה כי למחר מת או לא ישכיר עוד ממלך יר"ה בבא מוכסן אחר וירצה ליקח כי פשרה זו אינו רק עם מוכסן זה כי אין כחו להבטיח בעד מי שישכור מהמלך יר"ה שיקים אחר' זאת ועוד אחרת כי אומרים שבקיום שלנו כתוב שנהיה כסוחרי קראקא בענין המכס וסוחרי קראקא נותנים לע"ע רק שהפשרה