שארית יוסף קד

מדבעי רבא אלמא כו' ועוד מאריך בת"ה וע"ש. וגם מתוך התשובה שאעתיק בסוף נראה שאין ליתן גט דלא כרבי מאיר שהרי השיב וז"ל אהובי זה הוה היכרא לרבי אלעזר כו' אבל לרבי מאיר כו' אין זה מועיל ועוד ששאר הפוסקים אין פוסקים כרבינו ירוחם שהרי בסמ"ג במצות עשה נ' מפרש בשם ר"י וז"ל ומתרץ זאת אומרת שני יוסף בן שמעון כו' עד ישאלו לעידי מסירה אם היו שני יוסף בן שמעון במעמד הגירוש עד כאן לשונו. ואינו כותב או יבואו עידי מסירה ויעידו שזהו המגרש וזו המגורשת כמו שכתב רבינו ירוחם וגם הטור אבן העזר לא הזכירם ש"מ לא סבירא להו וידוע שראוי לנו להיותינו יוצאין בענין גיטין ידי כל הדיעות כמו שכתב רש"י פרק המגרש סוף (דף פ"ה ופ"ו) קל וחומר דעתו דרבי מאיר וכ"ש נדון דידן שאינו גט אליבא דכולי עלמא כנ"ל וגם אין לומר הואיל ושמות הנשים אינן שוות הוה היכר כמו שנמצא בתשובה הנ"ל בהדיא דמהני וגם כמו שנראה מסוגית הגמרא שכתב שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת ואם היה תלוי גם בנשים היה לה לגמרא לומר ג"כ שהנשים שוות אלא אין תלוי בנשים כלל ואפשר הטעם כנ"ל. כל הנ"ל לא כתבתי אלא כנושא ונותן כדי להראות קצת בקיאות אבל לגוף הפסק הוא ללא צורך כי נמצא תשובה מבוארות בסדר גיטין שחיבר מהר"ר אייזק מרגליות שכתב שאותה תשובה העתיק אביו כמהר"ר יעקב מרגליות מתשובת מהר"ר מן בכר"ך מווירמש ואותה תשובה היא כתובה לרבים כי היא בתוך אותה. חיבר של מהר"ר אייזק מרגליות שנשאל כנדון דידן ממש אם שמות הנשים שאינם שוות הוה היכר ואם הוא בפני השני ולא כתב דורות והשיב שכשהוא בפניו הוה גט דווקא לרבי אליעזר בן יעקב ולא לרבי מאיר לכן אין לעשות רק משולש בדורות. וכשאינו בפני השני לא הוה גט אפי' לרבי אליעזר בן יעקב וכ"ש לר' מאיר. התשובה אעתיק אותה אות באות בסוף בסיום דברי. לכן מי הוא זה שיקל ראשו נגד אלו אשר אצבע קטנה שלהם גדול מכריסינו הגדולים וידועים אנשי שם לכן אין צורך להאריך בראיות וכמו שכתב בתרומות הדשן שהבאתי לעיל. ואם יאמר האומר שכ' הטור אה"ע (סי' קל"ו) וז"ל ואם יש א' בעיר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו אינו יכול לגרש אלא זה בפני זה עד כאן לשונו. משמע דווקא כששמות הנשים שוים הא אם אין שוים לא מכל מקום אין ראוי לדקדק חדא שבאם רצה לומר שכשאין שמות הנשים שוים לא צריך זה בפני זה היה לו לפרש אבל כשאין שמות הנשים שוות לא שהרי מנהגו בכל הספר שחיבר שמפרש הדינים מבואר ואינו סומך על דיוק רק מפרש אבל אם כך לא. ועוד שהרי ידוע שהגאון בעל התשובה ידעו ובקיאים בטור אה"ע יותר ממנו אלא בודאי רצה לומר על כל פנים אין מגרשין אפי' אין הנשים שוות רק שהכניס ג"כ הנשים שוות כדי שלא תאמר דווקא כשאינם שוות די בזה בפני זה אבל כשגם הנשים שוות לא יועיל זה בפני זה אפי' לר' אליעזר עד שיכתוב דורות לכך הכניס בדין זה שאף אם הם שוות די כשמגרשין זה בפני זה אליבא דרבי אליעזר וק"ל. וגם אין להביא ראיה מתוספות פרק כל הגט והסמ"ג ג"כ הביאם במ"ע וז"ל תנן פרק גט פשוט כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו ובגמרא מדקדק וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת ששמותיהן שוות ושמות נשותיהן שוות פן יתננו האחד לאשתו של חבירו פירש אין קושיא זו לרבי מאיר שהרי לרבי מאיר צריך הגט שיהא משולש בדורות שיהא ניכר ומוכח של מי הוא אבל לרבי אלעזר מקשה מפני שעידי