שארית יוסף קג

בעידי מסירה עד שיה' מוכח מתוכה דהיינו עד שיכתוב דורות ואע"ג דהר"ן מקשה על תי' זה פרק המגרש וז"ל וזה דוחק דשני גיטין שוים קתני מכל מקום הרי התוספות פרק גט פשוט (דף קס"ז) מתרצים מה שקשה לר"ן דשוין קרי לפי שבמקום נתינתה אין מי שיכיר דורות. וידוע שאנו נגררים אחר התוספות אפי' לקולא ק"ו שזה להחמיר ובפרט שבפרק כל הגט כתב בשם ר"י התי' של משולשים כנ"ל וגם בסמ"ג במ"ע נ' מפרש ופסק אליביה דרבי מאיר ולקמן אביאנו באריכות וא"כ לרבי מאיר לא הוה נדון דידן גט. ואף את"ל אליבא דר' אליעזר ב"י דפסק הספר הלכה כמותו אינו צריך להיות מוכח מתוכה מ"מ צריך שיהיה נתינת הגט בפני יוסף בן יצחק השני דאמרינן פרק גט פשוט זאת אומרת שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה וכתבו התו' שם ובפרק כל הגט שזהו אליבא דרבי אליעזר ב"י דלרבי מאיר אינו גט לפי שצריך שיהיה מוכח מתוכה אם כן מוכח בהדיא דלרבי אליעזר בעינן זה בפני זה ואעפ"י שכתב רבי' ירוחם בספר אדם וחוה בח"ה על אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה פירש ואינו מגורשת אפילו הוציאה גט עד שתביא ראיה שגרשה בפני האחר ששמו כשמו או יבואו עידי מסירה ויעידו שזהו המגרש וזו היא המגורשת עד כאן לשונו הרי משמע דכשעידי מסירה מעידים אין צריך זה בפני זה מכל מקום על כרחינו אין הדברים כפשטן שבעידי מסירה סתם היה די שהרי כתבו התוספות בפרק גט פשוט שעידי מסירה אין מדקדקים לידע אם זו היא אשתו רק על השם מדקדקים. וגם יש לדקדק מדברי רבינו ירוחם מיניה וביה שכתוב או יבואו עידי מסירה ויעידו שזהו המגרש וזו המגורשת דנראה מיותר דהיה לו לקצר ולומר בעידי מסירה אלא רצה לומר על עידי מסירה סתם אין לסמוך אם לא יאמרו שהם מכירין בטביעת עין הוא והיא שהוא נתן לאשה זו וזה אינו שייך לנדון דידן שהרי על ידי שליח ניתן ואולי השליח יתן הגט לאשתו של יוסף בן יצחק השני כי אין הבעל אצל נתינת הגט וא"כ אין שייך זהו וזו היא ואף כי אשתו של שני אין שמה כשמה של האשה מכל מקום הא כתוב בשלטי הגבורים פרק כל הגט לר' ישעיה אחרון ז"ל גט נפל כו' עד ואף על פי שאין שמות נשותיהן שוין חיישינן שמא קדש זה אשה אחרת ששמה כשם אשתו של זה, וכתב לה גט. ועוד מצאתי בתשובה שאביא אחר כך בהדיא דחיישינן שמא יש לו אשה אחרת ששמה כשמה ואף כי חרם רבינו גרשון שלא לישא שתי נשים שמא עבר חרם רבינו גרשון או שמא היא במקום שלא נתפשט חרם רבינו גרשון כל זה מבואר לשם באותה תשובה ועוד אף אם נאמר שכתב רבינו ירוחם שדי בעידי מסירה מכל מקום הלא לא פירש רק מה שאמר אין מגרשין והיינו אליבא דרבי אליעזר בר יעקב אבל לרבי מאיר לא הוה גט כלל ואף אם הלכה כר' אליעזר מכל מקום אין ראוי ליתן גט דלא כרבי מאיר תדע דאם לא כן מה להן לתו' פרק כל הגט הנ"ל לפרש אבל לרבי מאיר לא הוה גט דבעינן מוכח מתוכה אלא שמע מינה דמכל מקום אין ליתן גט דלא כרבי מאיר. וכן כתב בהדיא בתרומת הדשן (סימן רל"ב) ומביא כמה ראיות שאין ליתן גט אם לא כשכשר אליבא דרבי אלעזר ואליבא דר' מאיר וגם כתב שכמה סתם משניות וברייתות כרבי מאיר וגם מביא ראיה מפרק המגרש דאתקין רבא מן יומא דנן לאפוקי מרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח ופירש רש"י אעפ"י דקיימא לן כרבי יוסי מכל מקום תקן כו' וכן פי' על לעלם לאפוקי