שבת מ.
Shabbos 40a (Shabbat 40a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →הֲדַר בֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאִי מִכְּלָלָא מַאי דִילְמָא הָנֵי מִילֵּי בְּמַתְנִיתִין אֲבָל בְּבָרָיְיתָא לָא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי
אִתְּמַר חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת רַב אָמַר לְמָחָר רוֹחֵץ בָּהֶן כׇּל גּוּפוֹ אֵבֶר אֵבֶר וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִרְחוֹץ אֶלָּא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מֵיתִיבִי חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְמָחָר רוֹחֵץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אֲבָל לֹא כׇּל גּוּפוֹ תְּיוּבְתָּא דְּרַב אָמַר לְךָ רַב לֹא כׇּל גּוּפוֹ בְּבַת אַחַת אֶלָּא אֵבֶר אֵבֶר וְהָא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו קָתָנֵי כְּעֵין פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו תָּא שְׁמַע לֹא הִתִּירוּ לִרְחוֹץ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֶלָּא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו הָכָא נָמֵי כְּעֵין פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְמָחָר רוֹחֵץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו אֲבָל לֹא כׇּל גּוּפוֹ אֵבֶר אֵבֶר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב
רַבָּה מַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דְּרַב בְּהַאי לִישָּׁנָא חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְמָחָר אָמַר רַב רוֹחֵץ בָּהֶן כׇּל גּוּפוֹ וּמְשַׁיֵּיר אֵבֶר אֶחָד אֵיתִיבֵיהּ כׇּל הָנֵי תְּיוּבָתָא תְּיוּבְתָּא אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְאַבָּיֵי רַבָּה מִי קָא עָבֵיד כִּשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ לָא יָדַעְנָא מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ פְּשִׁיטָא דְּלָא עָבֵיד דְּהָא אִיתּוֹתַב (דִּילְמָא) לָא שְׁמִיעָא לֵיהּ וְאִי לָא שְׁמִיעָא לֵיהּ וַדַּאי עָבֵיד דְּאָמַר אַבָּיֵי כׇּל מִילֵּי דְּמָר עָבֵיד כְּרַב בַּר מֵהָנֵי תְּלָת דְּעָבֵיד כִּשְׁמוּאֵל מְטִילִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד וּמַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה כְּחוּמְרֵי דְּרַב עָבֵיד כְּקוּלֵּי דְּרַב לָא עָבֵיד
תָּנוּ רַבָּנַן מֶרְחָץ שֶׁפָּקְקוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת רוֹחֵץ בּוֹ מִיָּד פָּקְקוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לְמָחָר נִכְנָס וּמַזִּיעַ וְיוֹצֵא וּמִשְׁתַּטֵּף בַּבַּיִת הַחִיצוֹן
אָמַר רַב יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בַּמֶּרְחָץ שֶׁל בְּנֵי בְּרַק שֶׁפָּקְקוּ נְקָבָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לְמָחָר נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְהִזִּיעוּ בּוֹ וְיָצְאוּ וְנִשְׁתַּטְּפוּ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן אֶלָּא שֶׁחַמִּין שֶׁלּוֹ מְחוּפִּין בִּנְסָרִים כְּשֶׁבָּא הַדָּבָר לִפְנֵי חֲכָמִים אָמְרוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חַמִּין שֶׁלּוֹ מְחוּפִּין בִּנְסָרִין וּמִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵירָה הִתְחִילוּ לֶאֱסוֹר אַמְבַּטְיָאוֹת שֶׁל כְּרַכִּין מְטַיֵּיל בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מַאי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא בַּתְּחִילָּה הָיוּ רוֹחֲצִין בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת הִתְחִילוּ הַבַּלָּנִים לְהָחֵם בְּשַׁבָּת וְאוֹמְרִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת הוּחַמּוּ אָסְרוּ אֶת הַחַמִּין וְהִתִּירוּ אֶת הַזֵּיעָה וַעֲדַיִין הָיוּ רוֹחֲצִין בְּחַמִּין וְאוֹמְרִים מְזִיעִין אֲנַחְנוּ אָסְרוּ לָהֶן אֶת הַזֵּיעָה וְהִתִּירוּ חַמֵּי טְבֶרְיָה וַעֲדַיִין הָיוּ רוֹחֲצִין בְּחַמֵּי הָאוּר וְאוֹמְרִים בְּחַמֵּי טְבֶרְיָה רָחַצְנוּ אָסְרוּ לָהֶן חַמֵּי טְבֶרְיָה וְהִתִּירוּ לָהֶן אֶת הַצּוֹנֵן רָאוּ שֶׁאֵין הַדָּבָר עוֹמֵד לָהֶן הִתִּירוּ לָהֶן חַמֵּי טְבֶרְיָה וְזֵיעָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת
אָמַר רָבָא הַאי מַאן דְּעָבַר אַדְּרַבָּנַן שְׁרֵי לְמִיקְרֵי לֵיהּ עֲבַרְיָינָא כְּמַאן
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
הדר ביה רבי עקיבא - כדאמרינן בפירקין דלעיל (שבת דף כט:) לשון מכריע מכביד מטה כף מאזנים ומכריע את שכנגדו כגון הכא בחמין אסור השתא הוה ליה ר' שמעון דמתיר בחמין יחיד במקום שנים נמצא ר' יהודה מכביד את כף המשקולת שהרי ר' יהודה עם רבי מאיר שוים לאיסור ובצונן מותר…
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
דילמא ה"מ במתני' אבל בברייתא לא אע"ג דלא קאמר במשנתינו הכא משמע דאין הלכה כמותו משום דסתם מתני' דלא כוותיה:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
דאי מכללא הני מילי במתניתין אבל בברייתא לא. איכא למידק מי קאמר במשנתינו כל מקום קאמר, וכדאמרינן בכתובות בפרק שני דייני גזירות (כתובות קט, א) גבי כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו, ואבעיא להו התם במתניתין או אפילו בברייתא, ואהדרינן מי…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
מעלין אזנים בשבת. פרש"י ז"ל גידי האזן שפעמים שיורדין למטה ומתפרקין הלחיים וצריך להעלותן ויש סכנה בדבר:
- חידושי אנשי שם על שבת Chiddushei Anshei Shem on Shabbos
ד"ת הרשב"א נשאל אם מותר לחלל שבת כדי להציל איש אחד שלא ימיר והשיב דאסור ואפילו איסורא זוטא לא שרינן ליה כדי שיציל את חבירו מאיסורא רבה והאריך בזה ואני נשאלתי אם ינהוג זה הדין לגבי צבור ויהא נמנע היחיד מלעבור על איסור אפילו כדי להציל את הצבור מאיסור אם לא…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
דאי מכללא מאי דלמא ה"מ במתני' אבל ברייתא לא. איכא דקשי' לי' מי אמר במשנתינו כל מקום קאמר דהכי אמרי' במס' מנחות בפ' הקומץ רבה אמר רב אשי אמר לי מר זוטרא קשי בה רב חנינא מסורא פשיטא מי קאמר במשנתינו כל מקום קאמר אלמא כל מקום משמע אפי' בברייתא וה"נ אמרי' בפ' שני…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בד"ה דילמא ה"מ כו' א"ר גמליאל אני אכריע כו' פר"ת התם דהוי כהכרעות שבכל כו' עכ"ל כצ"ל וכתב מהרש"ל ותימה לי לפר"ת כו' הא ר"ג הוי תלמיד לגבי ב"ש כו' עכ"ל הוא הבין כי ב"ש וב"ה הם הלל ושמאי ואינו כן דשמאי והלל גופייהו לא פליגי אלא בהלכות מועטות כדאמרינן פ"ק אבל…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
גמ' דהא איתותב לא שמיע כו' כצ"ל ונמחק דילמא. ונ"ב פי' לא ס"ל כלומר לא חש להאי תיובתא ודו"ק נ"ל (עיין במהרש"א):
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
תוס' ד"ה דילמא ה"מ במתניתין וכו' אע"ג דלא קאמר במשנתנו. עי' משנה למלך ריש הלכות בית הבחירה:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
בגמ' דילמא לא שמיע ליה וכו' האי לישנא דדילמא גמ' קאמר לה כלומר דילמא יש לתרץ דרב יוסף לא שמיע ליה דאיתותב רב אבל אין לפרש דרב יוסף היה מסופק דלמא לא שמיע ליה לרבה דאיתותב רב דא"כ מאי פריך בתר הכי ואי לא שמיע ליה ודאי עביד וכו' ר"ל ומאי קא מיבעיא ליה לרב יוסף…
- פני יהושע על שבת Penei Yehoshua on Shabbos
בגמרא ת"ר מרחץ שפקקו נקביו מע"ש כו' פקקו נקביו מעי"ט למחר נכנס ומזיע ויוצא ומשתטף בבית החיצון כו' משמע להדיא מלשון הברייתא דאפילו פקקו נקביו מעיו"ט אפ"ה לא שרי למחר אלא להזיע ולהשתטף כיון דאכתי לא גזרו על הזיעה א"כ כ"ש דלא גזרו להשתטף והיינו כדפרישית לעיל דלא…
- רבינו חננאל על מסכת שבת Rabbeinu Chananel on Shabbos
הדר ביה ר"ע לגבי דר' יהושע. ואסיקנא דאי מכללא מאי הוי ר' יהודה מכריע הוא והלכתא כדברי המכריע ובין [בפי' ובין] מכללא חדא הוא. ואמרינן דילמא הני מילי אם תהיה מחלוקתם במשנה אבל חלוקתם בברייתא לא. אמר ליה בפירוש שמיעא לי.
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.