שערי תורת בבל על זבחים פח.

(פח סע"א) הכי קאמרינן מדיחן למה לי דאי מיתרמי כהן אחרינא ולא ידע נסקינהו וכו'. —תניא בתוס' פ"ט ה"ט: "עולה שחוטה שעלתה על המזבח או שעלתה חיה ושחטה הרי זה מפשיט ומנתח ומוריד את הדם וזורקו למטה מוריד את הקרבים ומדיחן במים וחוזר ומעלה אותן". והרי מבואר שעוסק בעולה כשרה, ולפ"ז חוזר לכתחילה ומעלה את הקרביים. ומזה יוצא שמסדר הבבלי לא ראה את התוספתא שלפנינו (וכ"ש ביומא מג ב).

ויש לעיין למה השמיטו בתוספתא זו דין הכרעיים, שמקרא מלא הוא, שגם אותן צריך להדיח, כדכתיב "וקרבו וכרעיו ירחץ במים" (ויק' א ט). ובלי ספק שגם אותן צריך להוריד למטה ולחזור ולהעלותן (ועי' מ"ש בתמיד לא א).

ודע שדברי הרמב"ם (הל' פסולי המוקדשין פ"ג ה"ב) נובעים מתוספתא זו. וגם מ"ש בה"ג שם שאב משם. וכל זה נעלם מהכ"מ שם.