שערי תורת בבל על תענית כח.

(כח א) תנא הן הן בני סלמאי הנתופתי. —במגילת תענית פ"ה כתוב בט"ו בו (היינו בשבט) בני זתיאל (הוא זתוא שבמשנתנו) בן יהודה ועמהם וכו' בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות ובני סלמי הנטופתי וכו' ומה הן בני סלמי הנטופתי אלא פעם אחת גזרה מלכות יון וכו'. ומזה מוכח דבני סלמי אינם בני גונבי עלי וקוצעי קציעות, ולפיכך כתב בפי' המיוחס לרש"י: "כעין מעשה זה עשו". אבל יותר נראה כנוסח כ"י [מינכן ב'] המובא בד"ס [וע"ש הע' כ']: "תנא ובני סלמי הנטופתי".

ומצאנו כמה נוסחאות בשם זה, כי בירושלמי פרק זה הנוסח "סלמי הנתיצתי" * [כך הנוסח בכתב יד ליידן, ובדפוס ויניציא ה"א מטושטשה, ונקראת: דנתיצתי. ובע"י: הנתוצתי, וכך היה גם בכ"י מינכן ב', כהשערת בעל ד"ס, ותוקן. ועי' ד"ס.] , ובתוספתא פ"ג ה"ח "שלמאי הנטופתי" * [כך בדפוסי התוספתא ובכ"י וינא, אבל בכ"י ארפורט: הנתוצתי.] . ונוסח זה האחרון נראה עיקר, כי בין העולים משבי הגולה נמנו בעז' (ב כב): אנשי נטפה חמשים וששה. ועוד כתוב בנחמ' (ז כו): אנשי בית לחם ונטפה מאה שמונים ושמונה. ועוד כתוב בדה"א (ב נד): בני שלמא בית לחם ונטופתי. נראה מזה דשלמא היה ראש משפחה גדולה, שמקצתם ישבו בבית לחם ומקצתם בנטופה. ונטופה סמוכה לירושלם כדכתיב "ויאספו בני המשוררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטופתי וגו' כי חצרים בנו להם המשוררים סביבות ירושלם" (נחמ' יב כח-כט).

(שם) הן הן בני יואב בן צרויה. —נראה בטעמו של ר' יוסי שהוא מן הכתוב "בני פחת מואב לבני ישוע יואב" (עז' ב ו, וענין זה כפול בנהמ' ז יא).