שערי תורת בבל על שבת קמג.

(קמג א) בש"א מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין ובה"א מסלק את הטבלא כולה ומנערה וכו' א"ר נחמן אנו אין לנו אלא ב"ש כר"י וב"ה כר"ש. —עי' רש"י: אין אנו סומכין על משנתנו כמות שהיא שנויה אלא מוחלפת שיטתה. ועי' ביצה ב א, שהוסיף רש"י שם: כך שמעתי מרבותינו דב"ש כר"י ומחמרי וב"ה כר"ש. והענין מופלא מאד, מאין ולאין בא חילוף השיטה הזאת? ומה סיבתה? ולא ראינו לאחד מן המפרשים שיתעורר על זה. ומה שנראה לנו בזה הוא: כי מי שסידר את המשנה יסד בה באמת "בה"א מעבירין מעל השלחן עצמות וקליפין ובש"א מסלק את הטבלא כולה ומנערה", והמסדר הקדים במשנה זאת את ב"ה לפני ב"ש שלא כדרכו ברוב המקומות, שנחלקו ב"ש וב"ה, שהקדים את ב"ש לפני ב"ה * עי' ערובין יג ב. וז"ל מהר"ם מרוטנברג בפירושו לאהלות פ"ה מ"ג: בבבא דבסמוך ובכל דוכתי מקדים ב"ש לב"ה והכא מקדים ב"ה לב"ש נראה דמשום וכו'. , משום שפה לפי סדר הדברים יש להקדים את דברי ב"ה, שלהיפך לא היו דברי ב"ש מובנים. ובאמת שבסדר המשנה שבירושלמי מובא לנכון כתקון רב נחמן דברי ב"ה ואח"כ דברי ב"ש, אלא שהתנא ששנה המשניות בא"י בע"פ כמנהגן * כי רבי רק סידר את המשנה אבל לא כתבה על הספר כדעת רש"י בעירובין סב ב וסוכה כח ב, וכן עיקר, ודלא כדעת רב נסים גאון בהקדמת ספרו המפתח והרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה. [ועי' מ"ש בשאלה זו מו"ר פרופ' י"נ אפשטיין זצ"ל בספרו "מבוא לנוסח המשנה", עמ' 692־706.] והביאן לבבל, שידע כי כמעט בכל מחלוקת ב"ש וב"ה מוקדמין דברי ב"ש לדברי ב"ה טעה והקדים גם כאן את דברי ב"ש לדברי ב"ה, ועל כן יצא משפט מעוקל עד שבא רב נחמן והעמיד את המשנה על מתכונתה * [אבל עי' "מבוא לנוסח המשנה", עמ' 357־358.] .