שערי תורת בבל על נדה כג.

(כג א תוספות) ד"ה קריא וכו' הכוס והינשוף מתרגמינן קריא וקיפופא. —כ"ה בתרגום אונקלוס. אבל בתרגום המיוחס ליונתן שם (על הכתוב "ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף"): "וית קפופא וית שלי נונא מן ימא וית צדיא" (וכן העתק בערוך ע' צדיא, ע"ש), והרי זה להיפך ממה שתרגם אונקלוס, כי צדיא וקדיא (כנוסח הערוך, דל"ת במקום רי"ש, ע"ש בע' קדיא) שם אחד הוא, דאות צד"י (C) בלשון רומית מתחלפת לקו"ף בלשון התלמוד והמדרשים כנודע. ודע שבישעיה (לד יא) תרגם יונתן קאת וקפוד וינשוף: "קרין וקפודין וקפופין", הנה תרגום ינשוף "קפופין" הוא כת"א, אבל תמוה מה שתרגם קאת "קרין", כתרגום אונקלוס ל"כוס", וקאת (ויק' יא יח) תרגם אונקלוס "קאתא". ובתהלים קב ז "דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות" תירגם המתרגם שם: "אדמית לקאתא (כאונקלוס) וכו' היך קפופא (כתר' המיוחס ליונתן)", ועי' במוסף הערוך ע' אתיא.

(כג א תוספות) ד"ה ליתני וכו' לאחר שנקצצו רגליו לא מיקרי חיה סתם וכו'. —עי' מ"ש... [כתב ידו של המחבר חסר כאן שני דפים (141-142), ובהם היו הערות ל־7-8 דפים של המסכת (כג א-לא א), וחבל על דאבדין ולא משתכחין!)]