שערי תורת בבל על נזיר סה:

(סח ב) בדק מעשרים אמה ולא מצא מאי וכו'. —בבעיא זו מצינו ד' פירושים, וכולם אינם נכונים: א) פירוש הנמצא במיוחס לרש"י, ואין לו מובן כל עיקר. ב) פי' א' שבתוס' דהשאלה היא אם צריכים לבדוק גם בצד השני. וקשה דתני בתוספתא דאהלות פט"ז ה"ד: "מצא אחד בצד רה"ר מכאן ושנים בצד רה"ר מכאן בודק מכאן ומכאן ומניח את רה"ר; אחד בצד גדר מכאן ושנים בצד גדר מכאן בודק מכאן ומכאן ואין צריך לבדוק מקום הגדר". והרי מבואר דעכ"פ צריך לבדוק משני צדדים. וכ"ה דעת אליהו רבא באהלות פט"ז מ"ג; אבל דעת הר"ש שם וכן רשב"ם בב"ב (קב א), שצריך לבדוק מכל ד' הצדדים כ' אמה. ג) פירוש ב' שבתוס' (בד"ה אמר), דהבעיא היא אם צריך לחפור בעומק עד שמגיע לסלע או לבתולה. וזה טעות בדבר משנה, שהרי משנה שלימה שנינו באהלות פט"ז מ"ד, דבודק עד שיגיע לסלע או לבתולה * ועי' פי' הרא"ש, שגם הוא דחה ב' פירושי התוס' מאותם הטעמים, והסכים לפי' המיוחס לרש"י, והוכרח למחוק הא דאיתא לפנינו כאן "מ"ט אר"ל עילא מצאו וטיהרו את א"י" (ע"ש). ואולי דעת הרא"ש, שאגב דאיתא זה למעלה נשתרבב גם כאן, והיא מן הריהטות (עי' מ"ש בתמורה כח ב). . ד) עוד פירוש אחר יוצא מדברי הרמב"ם (הל' טומאת מת פט"ז מ"ד), דהבעיא היא בבדק ולא מצא אם המקום טהור, ופשטינן דאף שהיא שכונת קברות מ"מ המקום טהור. אבל אינו מובן, דמה זו שאלה, דמאחר שבדק עד לסלע או לבתולה ולא מצא הדבר פשוט שהוא טהור.

ומחומר הנושא נ"ל להגיה: בדק ומצא מאי. וענין זה כשבדק כ' אמה ומצא, ושוב בדק להלן עוד כ' אמה ומצא אם צריך לבדוק פעם שלישית כ' אמה, או שאין מטריחין עליו לבדוק יותר משתי פעמים, כל אחת של כ' אמה. ופשט רב מנשיא בר ירמיה דכל מה שמצא עד שתי פעמים כ' אמה ה"ז שכונת קברות, ואין מטריחין עליו יותר, ואינם חוששין לבדוק עוד להלן. וביאור זה נלמד מן ירושלמי דפרקין [נז סע"ד], דהכי איתא שם: עד כמה מטריחין עליו? ר' יוסי בשם ר' מיישא בר ירמיה * הוא עצמו ר' מנשיא בר ירמיה בבבלי כאן, או שט"ס בירושלמי, וצ"ל: ר' מנשיא, במקום ר' מיישא. [ועי' שתא"י עמ' 448.] עד ארבעים אמה בדק עד עשרים ומצא בודק עוד עשרים * כצ"ל, לפנינו: עד עשר. בדק עשרים ומצא אינו בודק עוד עשרים * כצ"ל, לפנינו: בודק עד עשר. אית תניי תני בדק עשרים * כצ"ל, לפנינו: עשר. ומצא בודק עוד עשרים #) בדק עשרים #) ומצא בודק עוד עשרים #). והיינו שהברייתא חולקת על ר' מנשיא בר ירמיה וסוברת שצריך לבדוק עד סוף העולם או עד שימצא עשרים אמה, שאין בהן מת, דשוב אינו בודק עוד * ועי' בק"ע על הירושלמי שם, שנדחק לפרש כפי הגירסא שלפנינו בירושלמי, ואין דבריו מחוורין, כאשר ימצא המעיין שם. .