שערי תורת בבל על מנחות פו:

(פו ב) שלחן בצפון ומנורה בדרום א"ר זריקא א"ר אלעזר לא לאכילה וכו'. —פי' רש"י ותוס' דחוקים. ונראה שהוכיח זה מביהמ"ק, שהיו בו חלונות, ובנוהג שבעולם להעמיד את השלחן שאוכלים עליו בצד דרום, שהשמש זורחת ומאירה שם תמיד, ולעומתו המנורה בצפון, במקום שמקדים להחשיך; וכאן במקדש החליפו את השיטה. וכעין זה במד' תנחומא (תצוה ז'): בנוהג שבעולם מלך ב"ו עושה לו מנורה * כצ"ל, בנדפס [ובהוצ' בובר]: מטה. ושלחן נותן את המנורה משמאלו; אבל ביהמ"ק המנורה נתונה מימינו של שלחן וכו' להודיעך שאינו צריך לאורה שלך.

(שם) שקופין מבפנים ואטומים מבחוץ. —וכ"ה בתר' יונתן שם, וכן העתיק בס' שערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער א' סי' תקכח. אבל רש"י ורד"ק שם העתיקו להיפך, וכ"ה [בכל כתבי יד ובהגהות התלמוד ובע"י] וברש"י כ"י כאן ובשמ"ק כאן: וכעין זה בפסיקדר"כ פיס' קומי אורי ובתנחומא תצוה ו: צרות מבפנים ורחבות מבחוץ; ובויק"ר פל"א ו; מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ. וכן בטור ח"מ סי' קנד סעיף יד מביא בשם העיטור דחלון העשוי לאורה עושין צר מבחוץ ורחב מבפנים. וגם בזמננו נוהגים כן בחלונות.