ספורנו על ויקרא כו:לא

ונתתי את עריכם חרבה. על ידי מלך בבל ושריו:

והשימותי את מקדשיכם. על ידי נבוזראדן:

ולא אריח בריח ניחוחכם. אף על פי שהיו בו אז הכהנים בני צדוק שהיה קרבנם ריח ניחוח בלי ספק מכל מקום לא היה לרצון לאשמת העם: