ספורנו על בראשית מט:כד

ותשב באיתן קשתו. אמנם קשתו של יוסף לירות חץ על מספרי לה"ר ישבה באיתן והוא המלך כאמרו אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. ובאמרו אין נבון וחכם כמוך:

ויפזו זרועי ידיו. בנתינת טבעת פרעה על ידו:

מידי אביר יעקב. אמנם זאת ההצלה וההצלחה היתה לך מידי אבירו של יעקב שמקיים את בניו לבין האומות להשאירם בסוף כולם כענין שם יעקב המורה שישאר בעקב ובסוף כל האומות וכן קיים אותך והצילך מבעלי החצים אשר שטמוך וימררו ורבו:

משם. ומדרך טובו זה:

רועה אבן ישראל. הוא רועה ישראל המתקיימים לבין האומות כמו אבן יקרה או בלתי יקרה המתקיימת לאורך ימים כענין התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי והם ישראל כי ישורו עם אלהים ועם אנשים כאמרם בכל מקום שהלכו נעשו שרים לאדוניהם: