ספורנו על דברים לב:כא

הם קנאוני בלא אל. האבות קנאוני בלא אל בבית ראשון:

כעסוני בהבליהם. בבית שני:

ואני אקניאם בלא עם. בבית ראשון שהחריבוהו כשדים שנאמר בהם הן ארץ כשדים זה העם לא היה:

בגוי נבל אכעיסם. שהחריבה אותו מלכות שלא היתה הוגנת שלא היה להם לא כתב ולא לשון: