סליחות נוסח פולין, לערב יום כיפור ד

פו. על פי א"ב. חתום מחברו יצחק הכהן החבר חזק ואמץ.

אָדוֹן. בְּפָקְדְךָ אֱנוֹשׁ לַבְּקָרִים, בְּמִצּוּי הַדִּין אַל־תִּמְתַּח: גּוּף וּנְשָׁמָה אִם־תְּרִיבֵם, דֹּחוּ וְלֹא־יוּכְלוּ קוּם:

הֲיוּכַל גֶּבֶר לִזְכּוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְאִם אֵין בְּיָדוֹ מַעַשֹ לְהִצְטַדָּק: זֵרוּי יִחוּמוֹ מִלֵּחָה סְרוּחָה, חָבוּי אָרְבּוֹ בְּקִרְבּוֹ מֵעֵת הִוָּלְדוֹ:

טָמוּן בְּחֻבּוֹ כְרֶשֶׁת לְרַגְלָיו, יְסִיתֵהוּ בְּכָל־יוֹם לְשַׁחַת לְהַפִּילוֹ: כֹּחַ וּגְבוּרָה בַּגּוּף אָיִן לְפָנָיו לַעֲמֹד וּלְהִתְיַצֵּב:

מִיּוֹם עָמְדוֹ עַל־דַּעְתּוֹ, נַפְשׁוֹ יָשִֹים בְּכַפּוֹ לְהָבִיא לַחְמוֹ: שָֹבֵעַ כָּל־יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, עַד־שׁוּבוֹ לַעֲפָרוֹ לֹא־יִשְׁקֹט:

פְּנֵה אָדוֹן בְּעִצְבוֹן־רוּחַ, צְפֵה בְּשִׁבְרוֹן-לֵב: קָרוֹב אַתָּה לָרְחוֹקִים, רוֹצֶה תְּשׁוּבַת־רְשָׁעִים:

שַׁדַּי, הִמָּצֵא לְדוֹרְשֶׁיךָ, תֹּאמַר הִנֵּנִי לִמְבַקְּשֶׁיךָ: יְבֻשְֹּרוּ סָלַחְתִּי קוֹרְאֵי בִשְׁמֶךָ, צַדֵּק בַּמִּשְׁפָּט עַם־מְיַחֲדֶךָ:

חֲסֹם מְנֻוָּל מִלְּהַרְשִׁיעַ, קְצֹף בְּמַסְטִין מִלְּהַסְטִין. הָקֵם לָנוּ מֵלִיץ־יֹשֶׁר. כֹּפֶר מָצָאתִי תַּשְׁמִיעַ לְשׁוֹבָבִים:

הִשְׁלַכְנוּ עָלֶיךָ יְהָבֵנוּ, נָא אַתָּה תְכַלְכְּלֵנוּ: הֵעָתֵר לָנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ. חֶפְצֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ מַלֵּא בְרַחֲמִים:

בְּךָ תָלִינוּ בִטְחוֹנֵנוּ, רַחֲמֶיךָ מְהֵרָה יְקַדְּמוּנוּ: חָזָק וְאַמִּיץ שִׁמְךָ לֹא־שָׁכָחְנוּ, אָנָּא, לָנֶצַח אַל־תִּשְׁכָּחֵנוּ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: