סליחות נוסח פולין, ליום שישי ה

יט. פזמון. חתום שלמה הקטן.

חָנֵּנוּ יְהֹוָה חָנֵּנוּ. עֲנֵנוּ יְהֹוָה עֲנֵנוּ. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ. כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ:

אֵלֶּה בְּשָׁלִישֵׁימוֹ וְאֵלֶּה בְּפָרָשֵׁימוֹ בִּקְרָב. וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ לְהִתְעָרֵב. שׁוֹכֵן שַׁחַק לְיִשְׁעֵנוּ תְּקָרֵב: עזרנו:

אֵלֶּה בְּלִגְיוֹנָם וְאֵלֶּה בִּגְאוֹנָם מִתְפָּאֲרִים. וַאֲנַחְנוּ בְּרַב לְהוֹשִׁיעַ מִתְגַּבְּרִים. לַעֲזוֹר לְאֵין כֹּחַ מַכְבִּירִים: עזרנו:

אֵלֶּה בְּמָגִנָּתָם, וְאֵלֶּה בְּצִנָּתָם מִסְתַּחֲרִים. וַאֲנַחְנוּ בְּאִמְרָתֶךָ מְהַסְתָּרִים. מֵרוּחַ עָרִיצִים הֱיוֹת נִסְתָּרִים: עזרנו:

אֵלֶּה בְּהַצְהָלָה וְשַׁעַט, וְאֵלֶּה בְּצִחֲצוּחַ וּמַעַט. וַאֲנַחְנוּ בְּאוֹר כַּשַֹּלְמָה עָט. מֵרוֹם שָֹרָם דִּכּוּי בַּעַט: עזרנו:

אֵלֶּה בְּהַגָּפַת תְּרֵסִים, וְאֵלֶּה בְּשִׁפְעַת קַלְגַּסִּים. וַאֲנַחְנוּ בְּמָגֵן חוֹסִים, בְּמָגֵן מִתְגַּיְסִים. שׁוֹבֵר מַטֵּה גְּאוֹן גַּסִּים: עזרנו:

אֵלֶּה בְּקַרְנֵי נְבָחִים, וְאֵלֶּה בְּקוֹל צְוָחִים. וַאֲנַחְנוּ בְּקוֹלוֹ בְּמֵי שְׁבָחִים. מְפָרֵק וּמְפוֹצֵץ סַלְעֵי צְחִיחִים: עזרנו:

אֵלֶּה בְּטִכּוּס עָרְכָּן, וְאֵלֶּה בְּטַכְסִיס צָרְכָן. וַאֲנַחְנוּ בְּאֵין כְּעֶרְכּוֹ עֶרְכָּן וְאַרְכָּן. מֵקִים מוּרְכָן לְבָמוֹת דּוֹרְכָן. עזרנו:

אֵלֶּה בְּנַצְחָנֵימוֹ, וְאֵלֶּה בְּרַצְחָנֵימוֹ הַבְטָחוֹת. וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם נֵצַח יִשְֹרָאֵל כַּפֵּינוּ שְׁטוּחוֹת. מִלַּעֲרוֹץ וּמִלִּירָא וּמִלֵּרוֹךְ טוּחוֹת: עזרנו:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: