סליחות נוסח פולין, ליום שישי ג

יז. מיוסד על פי תשר"ק. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

תַּעֲרֹג אֵלֶיךָ כְּאַיָּל עַל אֲפִיקִים. שָׁחָה לְקֵץ רְוָיָה וְאֵין מְפִיקִים רָחוֹק וְעָמֹק וְלִדְלוֹת לֹא מַסְפִּיקִים. קוֹוִים וְחוֹכִים וַאֲמָנָה לֹא מַפְסִיקִים:

צְמֵאֶיךָ צוֹק לָהֶם יִחוּל לְבָבָם. פָּנֶיךָ לֵרָאוֹת בֵּית מְעוֹן חֲבִיבָם. עֲבֹר בַּסָּךְ וְעַמּוּד אֵשׁ סְבִיבָם. סוּר עָרֵל וְטָמֵא בַּעֲלֵי דְבָבָם:

נַכְחִידֵם נִירְשָׁה לָמוֹ נָמוּ חָרְשׁוּ. מִירֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּ עַמְּךָ גָרְשׁוּ. לְהַשְׁמִיד יוֹם יוֹם עוֹד יִדְרוֹשׁוּ. כְּנֹס מַס וְחָמָס וַעֲנִיֶּיךָ יְרוֹשֵׁשׁוּ:

יָבוֹזוּ יְבַזּוּ יְדִידֶיךָ יְכַנּוּם כְּלָבִים, טִפֵּשׁ וְנָבָל כֹּמֶר תַּעַר הַגַּלָּבִים. חֶרְפָּתָם שׁוֹמְעִים עֲלוּבִים וְלֹא עוֹלְבִים. זָר לֹא נִשְׁלָבִים וְעָלֶיךָ נִצְלָבִים:

וַאֲנַחְנוּ נֶגְדְּךָ זֶה עִנּוּיֵינוּ. הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ. גַּם גֵּיא צַלְמָוֶת וְאֵלֶיךָ עֵינֵינוּ:

בָּנוּ נִקְרָא שִׁמְךָ אַל־יִתְחַלָּל. בְּךָ כָּל זֶרַע יִשְֹרָאֵל יִתְהַלָּל. אִם עֲווֹנֵינוּ רָבּוּ וּמִלְאוּ חָלָל אָנֹכִי מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ פִּיךָ מִלָּל:

שְׁגִיאוֹת שִֹים זֵדִים וְלֹא קוֹנֵס. לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לָנוּ הִכָּנֵס. מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה. יֵבוֹשׁ הָאוֹנֵס. הַנֵּס יִתְנוֹסֵס וְנִדְחֵי יִשְֹרָאֵל יְכַנֵּס:

הָרֵץ בַּת פּוּצִי וְקָרְבָּן תִּשַׁע קַבֵּץ יַחַד עֲשִֹירִית עִם תֵּשַׁע. טַבַּע חֵטְא וְלֹא יִזָּכֵר רֶשַׁע. נוֹשֵֹא עָווֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: