סליחות נוסח פולין, ליום שני ד

ו. מיוסד על פי א"ב כפול. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֵין כְּמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתֶךָ. אַיֵּה קִנְאָתְךָ וַעֲצַת עֲמִידָתֶךָ. בַּת בֵּרַרְתָּ לְבֵית חֶמְדָּתֶךָ. בְּעָלוּהָ אֲדוֹנִים וְאֵין לִצְמִידָתֶךָ:

גּוֹעָה, לְדוֹדִי אֲנִי מְאֹרֶסֶת. גּוֹעֵל רוֹדִי אֵיךְ נִדְרֶסֶת. דִּין הֶרֶג לְעַצְמָהּ מַקְנֶסֶת. דְּחוּיָה וְגַם כִּי־נֶאֱנֶסֶת:

הָאֵם בְּלִי סֵפֶר שָׁלוּחַ. הַבֵּן כְּיָתוֹם אוֹבֵד שָׁלוּחַ. וְגַן־נָעוּל הֶפְקֵר כְּמָלוּחַ. וּמַעְיָן חָתוּם נִרְפַּס דָּלוּחַ:

זַעַם כְּרֶגַע וְעַתָּה לְהִפּוּךְ. זֵרֵי־קֹדֶשׁ עַתָּה לְשִׁפּוּךְ. חִבַּת־רֵעַ כְּקֶרֶן־הַפּוּךְ. חֲשׁוּבָה וַעֲזוּבָה כְּקוֹרַעַת בַּפּוּךְ:

טוֹב הַתֹּאַר קְדוֹרַנִּית מִפֶּרֶךְ. טְרִיָּה מַכָּה מִבְּלִי אֶרֶךְ. יוֹם נָקָם נִסְתַּם דֶרֶךְ: יוֹם גְּאֻלָּה נֶחְתַּם חֶרֶךְ:

כֹּחַ הַסַּבָּל הִכְשִׁיל נֶטֶל. כָּסוּל וְשָׁחוּל הַנִּשְׁאָר מִקֶּטֶל. לֹא לְמַרְגֹּעַ נָד וּמְטַלְטֵל. לְעָמָל וְיָגֵעַ וְאַחֵר נוֹטֵל:

מַטַּע קֶרֶן שָׁמֵן הַמְּדֻשָׁן. מִרְמָס מַדּוּעַ כַּחֲרוּלֵי־כִּבְשָׁן. נוֹצֵר לְמַעְלָה לֹא יִישָׁן. נִטְעוֹ לְמִשְׁלוֹחַ פָּרוֹת הַבָּשָׁן:

שֹוֹרֵקָה מַה־בֶּצַע וְנִקְטֶפֶת. סוֹרַחַת מַה־יִּתְרוֹן וְנֶחֱטֶפֶת. עַל־יַד חֲקוּקָה וְטוֹטֶפֶת. עַל־מָה אַהֲבָתָהּ נִשְׁטֶפֶת:

פְּעֻלַּת הָרוֹבִים מִיעוּט מְלֶאכֶת. פְּרִיעַת שָׂכָר רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. צוֹפֶה הִפָּנוֹת וְעַתָּה נִמְשֶׁכֶת. צָרָה פְקוּדָה וַאֲחֶרֶת נִסְמֶכֶת:

קֹדֶשׁ רֵאשִׁית עֲרֵימַת שְׁעָרִים. קַצְוֵי אֶרֶץ זְרוּיִים כַּשְׂעוֹרִים. רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּעֲלֵי־יְעָרִים. רִדּוּף נִשְׁמֶטֶת נָסִים וְנִסְעָרִים:

שְׁמוֹנָה וְתִשְׁעִים הָאָלוֹת הָאֵלֶּה. שָׁלְמוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. תְּרַחֵם תְּקַבְּצֵנוּ מִקְּרָנוֹת אֵלֶּה: אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל:

אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: