סליחות נוסח פולין, ליום חמישי ד

טו. על פי א"ב. חתום בנימין.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרָתֶיךָ. בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לְזֶרַע כְּרוּתֵי בְרִיתֶךָ. גְּרוּשִׁים נְטוּשִׁים אֲנַחְנוּ מִנַּחֲלָתֶךָ. יְהֹוָה אֱלֹהִים, בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים זוּלָתֶךָ:

דַּאֲגַת עֲנִיֶּיךָ גָּדְלָה עַד־לִמְאֹד. הַסּוֹבְלִים עֹל־מוֹרָאֲךְ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד. וְהֵם שָׁחִים וּמֻשְׁפָּלִים עַד־מְאֹד. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד:

זִיוֵנוּ שׁוֹנֶה, מִפְּנֵי מְחָרְפִים יוֹם יוֹם. חוֹרְקִים שֵׁן וְשׂוֹחֲחִים, אַךְ זֶה הַיּוֹם. טֶכֶס מֶמְשַׁלְתְּךָ גַּלֵּה אָיוֹם. כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם:

יִחַלְנוּ קֵץ גְּאֻלָּה וְנֶחָמָה. כִּי כִּסַּתְנוּ בוּשָׁה וְעָטַתְנוּ כְלִמָּה. לְחוּצִים וַעֲבוּדִים תַּחַת יַד כָּל־אֻמָּה. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד־מָה:

מֶלֶךְ מְלָכִים, זְכֹר רַחֲמֶיךָ הַיְשָׁנִים. נוֹצְרֵי־יִחוּדֶךָ מַלֵּט מֵאוּדִים הָעֲשֵׁנִים. סַאַב צַחֲנָתָם לַבֵּן, הַמְתֻלָּע כַּשָּׁנִים. אַל תִּזְכֹּר־לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשׁוֹנִים:

עַל־הַר־צִיּוֹן זֶה שֶׁשָּמֵם. פָּנַי כְּבוּשִׁים וְלִבִּי יִשְׁתּוֹמֵם. צָרִים אֲשֶׁר־שִׁמְּמוּהוּ הַאֲשִׁימֵם. וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם:

קִנְיָן הַנִּקְנָה מֵאָז לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. רַחֵם וְאַל־תַּשְׁחֵת וְהִיא תְהִלָּתֶךָ. שֶׁכֵּן הִבְטִיחָנוּ נֶאֱמַן־בֵיתֶךָ. כִּי אֵל־רַחוּם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא־יַרְפְּךָ וְלֹא־יַשְׁחִיתֶךָ:

תִּזְכֹּר תַּבְנִית־תָּם בְּכִסְאֲךָ מְחוּקָקָה. נָאוֹר, יְלָדָיו מִנַּחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֶה. יֶשַׁע הַמְצִיאֵם אוֹתָם נַקֵּה. נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל־פֶּשַׁע וְנַקֵּה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: