סליחות נוסח פולין, לצום גדליה י

מט. ע"פ א"ב. חתום שלמה בר גבירול:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אָז בְּהַר מֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם. בְּקַחְתּוֹ אֵיתָן לְעוֹלָה וָשֶׁלֶם. גֵּאֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם. תְּרוּמָה לַיהֹוָה קֹדֶשׁ:

דַּת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ הֵן קַח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ. וַאֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ:

זָךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב. חֵפֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב. טָפְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב. וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת קוֹדֶשׁ:

יִעֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ. כָּמַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וְרַךְ. לִהַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרַךְ. לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַשׁ קֹדֶשׁ:

מָרוֹם יִרְאֶה־לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב. נֶפֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב. סוֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ:

עֲמָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח. פֶּן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח. צַמְדֵּנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח. וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ:

קָפַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל. רְאוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכַּל שָׁכוֹל. שָׁלַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת־כֹּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת־הַקֹּדֶשׁ:

תַּרְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי. יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי. לָז לְלָז יֶהְגוּ אַל־תִּתְּנוּ דֳמִי. שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ:

מָרוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקַד. הַשֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד. בּוֹחֵן טְהָר־לֵב זָכַר וּפָקַד. וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ:

רָחַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת. יְחִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת. הִנֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת. פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ:

וַאֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר דּוּץ וְרוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר הֲכִינוֹתִי כֹפֶר לְאַשְׁכֹּל הַכֹּפֶר. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשֹ:

גָּמוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִשְׁחַז. בְּפָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא־נִפְחַז. יְמִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחַז. לְהַקְדִישׁוֹ לַיהֹוָה קֹדֶשׁ:

רַחוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ. וּזְכוֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ. לְיֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ. תִּהְיֶה פְּלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: זְּכוֹר יְהֹוָה חִבַּת יְרוּשָׁלָֽםִ אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח: זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם. וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם: זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:

זְכוֹר לָֽנוּ בְּרִית אָבוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר: