סליחות נוסח פולין, לערב ראש השנה יח

לח. חתום שלמה חזק ואמץ:

שׁוֹפֵט כָּל־הָאָרֶץ, וְאֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד. נָא חַיִּים וָחֶסֶד, עַל־עַם־עָנִי תַּצְמִיד. אֶת־תְּפִלַּת־הַשַּׁחַר, בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ־לְבַד הַיִּתְרוֹן. אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים, זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן. וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה. עַמְּךָ לְחֶסֶד הַטֵּה, גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה. כְתֹב תָּו חַיִּים, וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

הֵטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, עִיר קְדוֹשַׁי. וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַּׁי, לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

חִזְקוּ וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם, עַמִּי בָּאֵל מָעֻזּוֹ. עֵדוֹתָיו כִּי־תִנְצֹרוּ, גַּם אֶת־זוֹ לְעֻמַּת זוֹ. יְכַפֵּר בְּעַד חַטֹּאתֵיכֶם, וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ. דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

יִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכּוֹר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ: כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: