סליחות נוסח פולין, לערב ראש השנה טז

לו. מיוסד על פי א"ב. חתום שלמה בן מנחם חזק.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

שְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּחֲנִינָה. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, אֲחַלֶּה פְּנֵי־מַלְכִּי בִּתְחִנָּה. לְחַפֵּשֹ זְכוּת כְּנוּיִים קְרוּאִים שׁוֹשַׁנָּה. מַלְּטֵם מִכָּל־רָעוֹת בְּזֹאת הַשָּׁנָה:

אִם אַשְׁמָתָם גָּדְלָה עַד־שְׁמֵי־רוּם וְכוֹכְבֵיהֶם. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, אֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. לְבַטֵּל מֵהֶם כָּתוּב, אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם. לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶם:

אִם־גָּבְרוּ עֲוֹנוֹת וְעָצְמוּ מִלְּסַפְּרָה. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, דְּחֵה אוֹתָם יְהֹוָה לְהַסְתִּירָה. דִבּוּבֵי־עֹז בְּתַחַן, לְבַטֵּל מֵהֶם כָּתוּב, אַסְתִּירָה. לָמָה יְהֹוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:

אִם הֶעֱווּ פְּנֵי מַלְכָּם בְּעַזּוּת־פָּנִים וּמֵצַח. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, אֶתְחַנֶּן־לוֹ בְּפֶצַח. וְנַפְשִׁי שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, נֹכַח אָדֹם וָצַח. לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח:

אִם־זְדוֹנוֹת הִשִּׁיאוּ לֵב־טִפֵּשׁ וְנִשְׁחַץ. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, חַלֵּץ אוֹתָם יְהֹוָה מִמַּחַץ. חוּשׁ וּבֹא וְשָֹא קוֹל־נַחַץ. לָמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ:

אִם־טָפְלוּ שֶׁקֶר בְּהֶגֶה וְהַוּוֹת לְעֻמֶךָ. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, יְדִידוּת תִּזְכֹּר מִמַּנְעִימֶיךָ. יִתְגּוֹלְלוּ רַחֲמֶיךָ עַל־שְׁאֵרִית עַמֶּךָ. לָמָה יְהֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ:

אִם־כָּבְדוּ אֹזֶן, לְסַלֵּף מִנִּי הַדֶּרֶךְ. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, אֲלַחֵשׁ עַל־עַמִּי בְּעֶרֶךְ. וְנַפְשִׁי שִׁפְכִי לִבֵּךְ, פְּנֵי קוֹנֵךְ וְצוּרֵךְ. לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ:

אִם־מָרְדוּ בְרֹב־פִּשְׁעָם, לְצוּר מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, נַפְשִׁי נֹעַם עֲלֵיהֶם תְּבַקְּשִׁי. לְנוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. בְּעֶתֶר אֵלָיו תִּדְרְשִׁי. לָמָה יְהֹוָה תִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי:

אִם־סָרְרוּ כְּפָרָה, מֵרֹב עִתִּים וְיָמִים. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, אֶשָֹּא עַיִן לִמְרוֹמִים. עַל־עַמִּי אֶפְצֶה פֶּה מְעֻטֵּי עַמִּים. לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים:

אִם־פְּשָׁעֵנוּ עָצְמוּ, וְגָבְרוּ מְאֹד כְּתֶלֶא. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, אֲצַפְצֵף־קוֹל לְהַפְלֵא. צְרוּפָה אִמְרָתְךָ, לְחַלּוֹת עַל עַם אֵלֶּה. לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ, וִימִינֶךָ. מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה:

אִם־קִלְקְלוּ מַעֲשִֹים, לְהָזִיד וּלְהַרְשִׁיעַ. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, רָחַשׁ לִבֵּךְ לְהוֹשִׁיעַ קוּמִי רוֹנִי בַלַּיְלָה לָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ. לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא־יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ:

אִם־אָמְנָם שָׁבוּ כֻלָּם, בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְחַלּוֹתֶךָ. נָא כָּל־מִדָּה נְכוֹנָה, תַּסְכִּים עִמָּם בִּמְחִילָתֶךָ. וַעֲשֵֹה אָדוֹן לְמַעַנְךָ. סְלַח וּמְחַל לַעֲדָתֶךָ. שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: