סליחות נוסח פולין, לערב ראש השנה יב

לב. על פי א"ב:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אָדָם אֵיךְ יִזְכֶּה. בְּכָל יוֹם לַמָּוֶת מְחַכֶּה: בָּשָֹר מַה יְדַבֵּר. וְהוּא מוּבָל לַקֶּבֶר:

גֶּוְיוֹ לַבּוֹר נוֹפֵל. לִמְקוֹם חֹשֶׁךְ וְאֹפֶל: דִּמְיוֹנוֹ לַהֶבֶל דָּמָה. וְגַם נִמְשַׁל כַּבְּהֵמָה נִדְמָה:

הֲלֹא כָל יָמָיו מְעַט וְרָעִים. וְכָל מַעֲשָֹיו עֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים: וּבִלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב. וְרָפָא לוֹ לְקוֹלוֹ כְּיֻקְשַׁב:

זְכוּת וּמִישׁוֹר אִם יַעֲשֶֹה. בָּהֶם יִמְצָא מָנוֹס וּמַחֲסֶה: חַיָּיו כְּאַיִן חָשׁוּב. וְסוֹפוֹ לֶעָפָר יָשׁוּב:

טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. מִשֶּׁנִּבְרָא לְיוֹם צָרָה וְעֶבְרָה: יָמָיו כָּלִים בְּעֹנִי וְעֶלְבּוֹן. וְאַחֲרִיתוֹ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן:

כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל. וּמִיַּד שְׁאוֹל לֹא יִנָּצֵל: לָמָּה מֵרֶחֶם יָצָא. וְהוּא שָׁמוּר לְרִיב וּמַצָּה:

מַה יּוֹעִילֶנּוּ רֹב הוֹנוֹ. וּלְיוֹם עֶבְרָה מַכְהֶה עֵינוֹ: נִשְׁמָתוֹ מֶנּוּ תֻפְרַד. בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ לִמְאֹד יֶחֱרַד:

סוּפָה וּסְעָרָה יְבַעֲתוּהוּ. חֶבְלֵי מָוֶת יְסוֹבְבוּהוּ: עָרוּם יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ. וְעָרוּם יָשׁוּב לְבֵית עוֹלָמוֹ:

פִּתְאֹם יִלָּכֵד בִּמְצוּדָה רָעָה. וְאֵין מִי אוֹתוֹ לְפָדְעָה: צָרָה וְצַלְמָוֶת יִירָשׁ. מִבֵּיתוֹ וּמֵהוֹנוֹ יֻפְרָשׁ:

קָרַב קִצּוֹ וְנֶהְפַּךְ שִֹבְרוֹ. כָּבָה נֵרוֹ וְאָבַד זִכְרוֹ: רִמָּה תּוֹרִישֶׁנּוּ. תּוֹלֵעָה תִּשְׁלְטֶנּוּ:

שׁוֹמֵעַ זֹאת יִבְכֶּה וְיִדְאַג. בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים. כְּלָבִיא יִשְׁאַג. תְּפִלָּה וּצְדָקָה יַרְבֶּה. אוּלַי מִיִּסּוּרִין יֵחָבֵא:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים: מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק: הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִֹים תָּהֳלָה:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: