סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום שני ה

ז. פזמון. חתום בראשי החרוזות שפטיה

יִשְֹרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהֹוָה,

תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.

גַּם־הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ

מִפִּיךָ,

שׁוֹכֵן מְרוֹמִים.

כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת

וּבַעַל הָרַחֲמִים:

שְׁעָרֶיךָ הֵם דּוֹפְקִים,

כַּעֲנִיִּים וְדַלִּים.

צְקוֹן־לַחֲשָׁם

קְשֹׁב יָהּ שׁוֹכֵן מְעֻלִּים.

כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת

וּבַעַל הָרַחֲמִים:

פְּחוּדִים הֵם מִכָּל־צָרוֹת.

מִמְּחָרְפֵיהֶם וּמִלוֹחֲצֵיהֶם.

נָא אַל־תַּעַזְבֵם,

יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.

כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת

וּבַעַל הָרַחֲמִים:

טוֹבוֹתֶיךָ יְקַדְּמוּ לָהֶם

בְּיוֹם תּוֹכֵחָה.

וּמִתּוֹךְ צָרָה

הַמְצִיאֵם פְּדוּת וּרְוָחָה.

כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת

וּבַעַל הָרַחֲמִים:

יִוָּשְׁעוּ לְעֵין כֹּל

וְאַל־יִמְשְׁלוּ בָם רְשָׁעִים.

כַּלֵּה שֵׂעִיר

וְחוֹתְנוֹ,

וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים.

כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת

וּבַעַל הָרַחֲמִים:

הַקְשִׁיבָה אָדוֹן לְקוֹל־שַׁוְעָתָם.

וְלִמְכוֹן שִׁבְתְּךָ הַשָּׁמַיִם

תַּעֲלֶה תְפִלָּתָם.

כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת

וּבַעַל הָרַחֲמִים:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: