סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום שני ג

ה. על פי א"ב. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אִם עֲוֺנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל.

בָּנוּ עָנוּ

עֲבוֹת כְּגָדִיל.

גָּרְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם לְהַבְדִּיל.

דַּרְכֵי רַחֲמֶיךָ

לֹא תַּחֲדִיל:

הִתְנַהֵג בְּמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ.

וְאַתָּה הוּא שֶׁמִּקֶּדֶם הָיִיתָ.

זְכֹר עֲדָתְךָ אֲשֶׁר קָנִיתָ.

חֹן שְׁיָרֵי

בְּכוֹר כִּנִּיתָ:

טִעַנְתָּנוּ

גַּפֵּי קָרֶת נְתוּנִים.

יִשַּׁבְתָּנוּ

שֵׁן סֶלַע אֵיתָנִים.

כְּאֶחָד דִּכִּיתָנוּ

בִּמְקוֹם

תַּנִּים.

לִרְוָיָה צֵאת כַּמָּה מְתוּנִים:

מֵרֹב פְּקוּדוֹת וּבֶהָלָה מְחַלְחֶלֶת.

נָקְטָה נַפְשִׁי,

לֶעָפָר בּוֹחֶלֶת.

סָמְכָה בֶּטֶן לָאָרֶץ נִשְׁחֶלֶת.

עוּרָה לָמָה תִישָׁן

תּוֹחֶלֶת:

פְּקַח קוֹחַ

קְרֹא אֲסִירֶיךָ חֲפוֹץ.

צוֹק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפֹץ.

קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ

עֵדֶר הַנָּפֹץ.

רְאוֹת

עַוְלָתָה פִּיהָ תִּקְפֹּץ:

שְׁמֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד

וּתְנַאי.

תָּם

וְצָבוּר

וּבַנָּאִי

אֵיתָנֵי.

שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה

לִבְלִי גְנַאי.

הֲפֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנַאי:

קָטוֹן כִּי יַעֲקֹב וָדַל.

יְדוּעַ חֹלִי נִבְזֶה וַחֲדַל.

חַיִּים וָחֶסֶד

מָעֹז וּמִגְדָּל.

כַּאֲשֶׁר עַתָּה

כֹּחֲךָ יִגְדָּל:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָֹה

קִוִּינוּךָ

לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ

תַּאֲוַת־נָפֶשׁ׃

קַוֹּה קִוִּינוּ יְהוָֹה

וַיֵּט אֵלֵינוּ וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ:

וְעַתָּה מַה קִּוִּינוּ יְהוָֹה

תּוֹחַלְתֵּנוּ לְךָ הִיא:

אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשֵׁנוּ

מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתֵנוּ:

כְּאַיָּל תַּעֲרֹג

עַל אֲפִיקֵי מָיִם

כֵּן נַפְשֵׁנוּ תַעֲרוֹג

אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:

אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנוּ

כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ

וְשַׁבְנוּ בְּבֵית יְהוָֹה

לְאֹרֶךְ יָמִים:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: