סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לערב ראש השנה ג

כג. ע"פ א"ב כפול. חיברו רבנו שלמה ב"ר יצחק (רש"י)

יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת,

נוֹרָא בָעֶלְיוֹנִים.

אָמַרְתָּ שׁוּבוּ בָנִים סַרְבָנִים:

בֹּאוּ עָדַי בְּתוֹדָה וּבִרְנָנִים.

בַּקְּשׁוּ פָנַי

בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים:

גַּם כִּי־נִסְתְּמָה

תְּפִלַּת הֶגְיוֹנִים.

גַּלֵּי שָׁבִים פְּתוּחִים

כֵּיוָנִים:

דְּבָרְךָ נִצָּב לְעוֹלְמֵי עִדָּנִים.

דַּרְכֵי־טוּבְךָ

נֶצַח לֹא שׁוֹנִים:

הִנְּנוּ אָתָאנוּ־לְךָ

כְּדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים.

הַצְּדָקוֹת לְךָ,

וְלָנוּ הָעֲווֹנִים:

וְעָדֶיךָ שַׁבְנוּ בְּבֹשֶׁת־הַפָּנִים.

וְעַל־דַּלְתוֹתֶיךָ הוֹגִים כַּיּוֹנִים:

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים מְתֻקָּנִים.

זַכֵּה כְתָמֵינוּ

צַחִים מֻלְבָּנִים:

חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ מְחֵה

כַּעֲנָנִים.

חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְיָמִים קַדְמוֹנִים:

טֻמְאָה הַעֲבֵר

וְהָתֵם הַזֵּדוֹנִים.

טַהֳרָה

תִּזְרֹק מַיִם־הַנֶּאֱמָנִים:

יָדַעְנוּ רִשְׁעֵנוּ

סָרָבִים וְסַלּוֹנִים.

יַקְשׁוּת־עָרְפֵּנוּ חָסוֹן כָּאַלּוֹנִים:

כֶּרֶם נִטְעֵנוּ

סִגְסֵג נִצָּנִים.

כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים קִמְשׁוֹנִים:

לִמּוּדֵי הָרֵעַ

צְמוּדֵי־חַמָּנִים.

לוֹקְחֵי־שֹׁחַד רוֹדְפֵי־שַׁלְמוֹנִים:

מַהֵר קִלְקַלְנוּ

חֻפַּת חִתּוּנִים.

מֵאָז הֻסַּגְנוּ לְאָחוֹר

וְלֹא־לְפָנִים.

נָעוּ זִבְחֵי הַכָּרִים הַמִּשְׁנִים.

נִיחֹחֵי רֵיחַ־קְטֹרֶת סַמְמָנִים:

שַֹר חֲמִשִּׁים

יוֹעֵץ וּנְשֹוּא־פָנִים.

סֶגֶן

מָשׁוּחַ לְוִיִּים

וְאַהֲרֹנִים:

עֲמִידָתֵנוּ רְאֵה דַּלִּים וְרֵיקָנִים.

עֲצֵבֵי־רוּחַ מְרוֹרִים כְּלַעֲנִים:

פְּקַדְנוּךָ בַּצַּר

לַחַשׁ צְקוֹנִים.

פַּחַד דִּינֶךָ

דּוֹאֲגִים וּמִתְאוֹנְנִים:

צֶמַח־צְדָקָה הַצְמַח

לְנֶּאֱמָנִים.

צַוֵּה לְהַעֲבִיר עֲוֹנוֹת רִאשֹׁנִים:

קוֹל הַקּוֹרֵא

יַשְׁבִּית מְדַיְנִים.

קַטֵּגוֹר יַהַס

וְיַשְׁתִּיק נִרְגָּנִים:

רוּחַ נְכֵאָה,

דִּכְּאוּת לֵב שִׁבְרוֹנִים.

רָצוֹן יַעֲלוּ

כְּחֶלְבֵי קָרְבָּנִים:

שְׁבוּעַת־אָבוֹת

הָקֵים לַבָּנִים.

שַׁוְעַת־קוֹרְאֶיךָ

תִּשְׁמַע מִמְּעוֹנִים:

תָּכִין לִבָּם לְיִרְאָתְךָ מוּכָנִים.

תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ

שִֹיחַ־חִנּוּנִים:

שׁוּב לְהַעֲלוֹת עַמְּךָ

מִשְּׁאוֹנִים.

מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ

רַחֲמֶיךָ קַדְמוֹנִים.

בְּרִיבָם

יֵצְאוּ חֲנוּנֶיךָ כֵּנִים.

קוִֹים חֲסָדֶיךָ

וְעַל־רַחֲמֶיךָ שְׁעוּנִים:

כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים

אָנוּ בְטוּחִים,

וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים,

וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים,

וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:

אַתָּה הוּא מֶלֶךְ,

אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם,

מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ,

וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו:

כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים,

וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה

לָאַחֲרוֹנִים:

אַתָּה הוּא, שֶׁיָּרַדְתָּ

בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינַי,

וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ

לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ:

וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ

גִּלִּיתָ לוֹ,

וְהוֹדַעְתּוֹ

כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,

אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד

וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב,

וּמַנְהִיג אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

בְּמִדַּת הָרַחֲמִים:

וְכֵן כָּתוּב:

וַיֹּאמֶר

אֲנִי אַעֲבִיר

כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ

וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה

לְפָנֶיךָ.

וְחַנֹּתִי

אֶת אֲשֶׁר אָחֹן,

וְרִחַמְתִּי

אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה.

וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ.

וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ:

גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ.

תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם

לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ:

תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים.

כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים:

בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה

פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם.

כְּהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם:

מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב.

כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב:

וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ

נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן.

כְּיוֹם

וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן:

תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע

וְתִמְחֶה אָשָׁם.

כְּיוֹם

וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם:

תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ

וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר.

כְּיוֹם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה,

וְשָׁם נֶאֱמַר:

קהל וחזן:

וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֺוָה יְהֺוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ.

מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב־חֶֽסֶד

לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:

אַל תָּבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ

כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי:

דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ

קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃

קָרוֹב יְהוָה לְכָל־קֹרְאָיו,

לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃

קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב

וְאֶת־דַּכְּאֵי־רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃

כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל

אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו

כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ

בְּכָּל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה

וְלֹא לָנוּ.

רְאֵה עֲמִידָתֵֽנוּ דַּלִּים וְרֵקִים:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

קהל ואח"כ חזן:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

הקהל אומרים:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: