סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום שישי ג

יז. על פי א"ב. חתום אליה בר שמעיה חזק:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֶקְרָא בְשִׁמְךָ, לְהַחֲזִיק־בְּךָ אֶתְעוֹרֵר. בִּתְפִלָּה אַשְׁמוֹר, אֲקַדֵּם שַׁחַר אֲעוֹרֵר. גַּשְׁתִּי פְּנֵי תֵבָה מֶלֶל לְבָרֵר. דִּקְדַּקְתִּי מַעֲרָכִי, דַּל־שְׂפָתַי לְגָרֵר:

הֶן תָּוִי, יַאֲזִינֵנִי יַעֲנֵנִי־שַׁדַּי. וְאֵיפוֹא מַפְגִּיעַ־הָגוּן וְאַיֵּה כְּדַי. זִכִּיתִי לִבִּי יֹאמַר, וְקֹשְֶט מַעֲבָדַי. חַף־אֲנִי מִפֶּשַׁע, וְזַכּוּ מַעֲשֵׂי־יָדַי:

טוֹבָה לְחַיָּבִים גְּמֹל, וְלֹא לְכִלּוּי. יֵחָשֵׁב כְּקָרְבָּן מִפְלָל, וּכְנִחֹח חִלּוּי. כְּפוּפֶיךָ זְקֹף, הֱיוֹתָם לְרֹאשׁ תָּלוּי. לֹא תִמָּצֶאנָה חַטֹּאת סֵתֶר וְגָלוּי:

מִשְׂגָּב בַּצָּרָה הֱיֵה, לְבָךְ חוֹסֶה. נוֹדֵד אַל־תְּגַלֶּה נִדָּח כְּשֶׂה. שִׂימָה בְּנֹאדֶךָ דֶמַע, עֶרֶשׂ מַמְסֶה. עֹז לִי בָךְ, מָעֹז וּמַחֲסֶה:

פְּצֵה וְהוֹצֵא לִרְוָיָה, אֲסִירֶיךָ תַּתִּיר. צְעָקוּךָ דְּפָקוּךָ, קְרָאוּךָ בַּצַּר לְהַעְתִּיר. קְבָעוּם קוֹבְעִים, וְרָשָׁע צַדִּיק מַכְתִּיר. רַב וְשׁוֹפֵט, לָמָה פָנֶיךָ תַּסְתִּיר:

שְׁאוֹן־קָמֶיךָ הָעוֹלֶה נֶגְדְּךָ, הָדֵק וְכַלֵּה. תָּמִיד לְיוֹדְעֵי סוֹדֶךָ חֲסָדֶיךָ הַפְלֵה. אָנָא, נִדָּח הָשֵׁב, וְקַבֵּץ גּוֹלֶה. לַמָּרוֹם שָׁפֵל הָקֵם, וְיָרוּד הַעֲלֵה:

יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה לְעֵדֶן, וּלְבִצָּרוֹן הַנֶּהֱרָסוֹת. בּוֹטְחֶיךָ הַצֵּל, נָסוּ בְּצִלְּךָ לַחֲסוֹת. רְדִיפָתָם בַּקֵּשׁ, עָלֶיךָ הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת:

שְִמְעָה דַּכָּא, בִּיַטָה עֵטֶף רוּחוֹ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אֲמָרָיו וְשֶׁפֶךְ שִׂיחוֹ. חַזֵּק רִפְיוֹן אַמֵּץ כֹּשֵׁל לְהַרְוִיחוֹ. כִּי־הִנֵּה יוֹצֵר־הָרִים וּבֹרֵא־רוּחַ, מַגִּיד לְאָדָם מַה־שֵׂחוֹ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי־כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ: לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃ אַל תָּבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: