סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום שביעי ה

כב. מיוסד על פי א"ב כפול. חתום שלמה הבבלי.

אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ. אָתָאנוּ לְךָ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֲמֵנוּ. כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ. אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וְסַלָּח. אוֹתָנוּ רֹעַ יֵצֶר אִלַּח. בָּנֶיךָ בְּיַד פִּשְׁעָם מִלְּשַׁלַּח. בְּיַד מַסְרִיוֹת לִבֵּנוּ הַמְלָח: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

גְּדוֹל חֶסֶד נוֹצֵר לָאֲלָפִים. גַּלְגֵּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְלֹא חִלּוּפִים. דְּבָרְךָ לֹא רֵיקָם וְסִלּוּפִים. דִּמִּינוּ חַסְדְּךָ כַּעֲיֵיפִים וְעִלּוּפִים: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

הַסְכֵּת צִית צִיר הִתְבּוֹנֵן. הָחֵל דְּבָרֶיךָ אִם לְגוֹנֵן. וִתַּקְתּוֹ דְּרָכֶיךָ חִנּוּן שַׁנֵּן. וּבָהּ בְּמִדָּה אוֹתָנוּ חַנֵּן: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

זְכוֹר נִשְׁכָּחוֹת לְךָ הִלּוּל. זַעַם תַּקְטִין כְּרֶגַע מִלּוּל. חֲתֹךְ חַיִּים דִּין פִּלּוּל. חֹן חִנָּם חוֹקְרֶךָ חָלוּל: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

טִיט נִגְרַשׁ תּוֹכוֹ תַצְלִיל. טוֹעַ זָדוֹן טָמוּן וַעֲלִיל. יוֹדֵעַ יֵצֶר מַה מַעֲלִיל. יָד לְטוֹבָה עָלֵינוּ תַגְלִיל: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

כְּלָיוֹת בּוֹחֵן וּשְׁבִילֵי לֵב. כַּשְׁרוּת יַשְׁרוּת וּשְׁרִירוּת הַלֵּב. לֵב עָלוּב עִם עוֹלֵב. לַעַן מָתוֹק שׁוּב וּמַכְלֵב: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

מַצִּיל מָטֵי דִין הֶרֶג. מְקוֹרֶרֶת לְךָ עֶרֶג. נַקֵּל שֶׁקֶל עָוֹן מֵהִשְׂתָּרֵג. נָשׂוּי נָשׂוּי בְּבֹא מְקַטְרֵג: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

סִרְחוֹן כְּתָב עֵד הַנֶּחְתָּם. סִפְרוֹ זַיֵּף טַעַן הִסְתַּתָּם. עָוֹן עַיִן הַנִּכְתָּם. עַל יַד רַחֲמֶיךָ יִתָּם: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

פַּנֵּה אֶבֶן מִדַּרְכְּךָ הִתַּקֵּן. פַּלְגֵי מַיִם פָּנוּי מִלְּהִתְרוֹקֵן. צוּר, מִכְשׁוֹל נַעַר וְזָקֵן צַמֵּת, וּכְרַחֲמָן רַחֵם הַקֵּן: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

קָרוֹב לְרַצּוֹת קִלּוּסָךְ אָמוּר. קוּשִׁי לִגְיוֹנָךְ שָׁנוּי וְתָמוּר. רִיבָךְ לֹא לָנֶצַח שָׁמוּר. רַחֵם בְּרֹגֶז דִּין גָּמוּר: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

שָׂבִים שָׁבִים שֶׁבַח שַׁחֲרוּת. שְׁתוּלִים יֹשֶׁר יַלְדוּת בַּחֲרוּת. תָּגֵן חֵרוּת מִצַּד תַּחֲרוּת. תָּחֹן תָּו חַיִּים חָרוּת. אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

שָׁלוֹם שָׁלוֹם בַּשֵּׂר מִתְקָרֵב. מְעַט סְיַע קַדֵּשׁ הֶרֶב. הַבַּכּוּרוֹת וְחִלּוּפֵיהֶן כְּאַחַת עָרֵב. הַקּוֹשֶׁט וְטִינָא יַחַד עָרֵב: אַל בְּאַפֶּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: