סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום שביעי ג

כ. חתום בנימין בר זרח.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה, רַבַּת תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. מִתְיַפְּחָה פּוֹרֶסֶת כַּף, מֵעִמְקֵי שִׁבְיָה. מִן־הַמֵּצַר קְרָאתִיךָ, עֲנֵנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם תּוֹצִיאֶנָּה לָרְוָיָה:

נוֹשֵׂאת עַיִן לְעֶזְרָה וּמַבֶּטֶת הֵנָּה וָהֵנָּה. מִתְחוֹלֶלֶת כְּמַבְכִּירָה בְּצִירֶיהָ, מִגְּזֵרוֹת עֲדִינָה. סוֹפֶקֶת כַּף אֶל כַּף, וְהוֹמָה בְּהֶגְיוֹנָהּ. אַיֵּה אֵיפוֹא תִּקְוָתִי, וְתִקְוָתִי מִי־יְשׁוּרֶנָּה:

יְדִידוּת נַפְשָׁהּ וּמִשְׁכְּנוֹתֶיהָ, וּצְבִי גְאוֹנָהּ. כְּנִתְּנוּ בְּיַד מְחָרְפֶיהָ וּבְיַד מְעַנָּהּ. הַשּׁוֹאֶגֶת בְּתוֹךְ מוֹעֲדֶיהָ, וּבְקוֹלָהּ עָלֶיהָ נָתָנָה. אַיֵּה דְּבַר־יְהֹוָה, יָבֹא־נָא:

מִשְּׁבִי לְגָלוּת נְפוּצָה וּשְׁבוּרָה, אֲיֻמָּתֶךָ. מִפְּנֵי זַעַם חֲמָתְךָ וּמֵאֵימַת עֶבְרָתֶךָ. וּבְקֹצֶר־רוּחַ בְקוֹל־מַר שׁוֹאֶגֶת לְעֻמָּתֶךָ. אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרָתֶיךָ:

נָטַשְׁתָּ עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם. נָדִים וְנָעִים בְּאֶרֶץ הָאוֹיֵב, כָּאֳנִיָּה בְּלֶב־יָם. לְאָבוֹת שׁוֹאֲלִים עוֹלְלִים, מוֹפְתֵי־רוֹעֶה אַיָּם. אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם:

בְּנֵי־נָבָל, גַּם בְּנֵי בְלִי שֵׁם, בּוֹסְסוּ נַחֲלָתֵנוּ. רִחֲקוּנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וּמִגְּבוּל אַרְצֵנוּ. אָמַרְנוּ נִגְזַרְנוּ, אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ. אַיֵּה כָּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ:

זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי־אֱדוֹם, חָרְבוֹת הֵיכָלָךְ. רִצֵּץ אַבִּירַי וְנִפֵּץ עוֹלְלֵי־קְהָלָךְ. חֲשֹׂף זְרֹעֲךָ בַּקֵּשׁ מִיָּדָם מַרְעִית־חֶבְלָךְ. אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן־לָךְ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

שׁוּבָה יְהוָה אֶת־שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃ שׁוּבָה יְהוָה עַד־מָתָי. וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶיךָ׃ שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ. וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃ אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: