סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום חמישי ה

טז. פזמון. שם המחבר שלמה ברבי שמואל חזק:

יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי, יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. בִּימִין יֶשַׁע לְהִוָּשַׁע, עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן. בְּשַׁוְעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת, בְצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

שִׁוִּיתִי עֶזְרָתִי, עַל גִּבּוֹר וְנִשָּׂא. לִפְנֵי גֹחִי אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי, אוּלַי פָנַי יִשָּׂא. מִדָּתִי כִּוַּנְתִּי, כַּסֵּדֶר אֲשֶׁר־עָשָׂה. הֲלֹא יַקִּיר מְקַרְקֵר קִיר, עוֹד זָכוֹר תִּזְכְּרֶנּוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

בְּבֹא כְגַל הַגַּלְגָּל, לְהַחֲלִיף הַשִּׁטָּה. רַעֲיָתְךָ יוֹנָתְךָ, לְךָ פּוֹנָה הַבִּיטָה. בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ הִגִּישָׁה, לִפְתֹּחַ בַּחֲרָטָה. יְמִין פְּשׁוּטָה מִלְמַטָּה, בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

שׁוֹאֵל חֶסֶד בְּהִוָּסֵד, הִנְּנִי תֹאמַר. מָרוּת יֶצֶר הִבָּצֵר, קָבוּעַ כְּבַמַּסְמָר. וּלְצַוָּאר כְּמוֹ סַוָּאר, הוּטַל לְמִשְׁמָר. וּמִי אָזַר זֵר לְזָר, וּמִי אַכְזָר כִּי יְעִירֶנּוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

לַחֲבַצֶּלֶת פְּתַח דֶּלֶת, אֱלוֹהַּ מִמַּעַל. בִּינָה הֲגִיגִי לְהַצִּיגִי בְּתוֹךְ שַׁעַר הַנִּנְעָל. רַחֲמֵנוּ קַדְמֵנוּ, צֳרִי וּמָזוֹר הַתְעַל. בָּרֵר חִכִּי, לְהַצְדִּיקִי, יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

יוֹנַת אֵלֶם מִשָּׁלֵם, חֵלֶק יָפֶה תַּגִּיעַ. אוֹת צֶדֶק בְּהִצְטַדֵּק בְּיִרְאָתְךָ לְהוֹשִׁיעָה. לְךָ תִּקְרָא עֵת לְשַׁחְרְרָהּ, אָדוֹן בְּזוֹ הַשָּׁעָה. וַתֵּק תִּיק מִנַּרְתֵּק, כָּאוֹר תּוֹצִיא דִינֵנוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

תַּצְלִיחִי בְּמִשְׁלָחִי, אָשִׁיב שׁוֹלְחִי דָּבָר. חִזַּקְתָּ חֹק חַקְתָּ, עֶשֶׂר וְשָׁלֹשׁ כִּמְדֻבָּר. מַחֲזִיקָם וְלֹא רֵיקָם, שֻׁלַּחְתִּי לְהִתְגַּבָּר. וְכֹה תַעֲשֶׂה עָוֹן נֹשֵׂא, עַתָּה תָשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ. יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: