סליחות נוסח אשכנז ליטא, לצום גדליה ח

נא. מיוסד על פי תשר"ק. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ שׁוּב שְׁבִיתֵנוּ כִּנְאֻמֶּךָ. שׁוּב כְּקֶדֶם חַדֵּשׁ חִבַּת לְאֻמֶּךָ. רַחֵק רֹגֶז וְקָרֵב שֹׁךְ זַעְמֶךָ. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

קַבֵּץ וּבַקֵּשׁ אֹבְדוֹת וְחַזֵּק נַחֲלָתֶךָ. צֹאן הַהֲרֵגָה וְהַגְּזוּזָה בִּדְחִילָתֶךָ. פֶּשַׁע אִם רַב בִּבְנֵי מְחִילָתֶךָ. שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ:

עֲווֹן אֲבוֹתֵינוּ הִטְעִנָנוּ. וּבֹסֶר הִטְעִימָנוּ. סַף רַעַל הִשְׁקָנוּ הִלְעִנָנוּ וְהִזְעִימָנוּ. נָא כְּאָז בְּשֶׁכֶן יַחַד הִנְעִימָנוּ. שׁוּבֵנוּ אֱלֹהַי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ:

מָאוֹס לֹא מָאַסְתָּ חוֹסֶיךָ מְעִידֶיךָ. לוֹקִים כְּסוֹרֵחַ וּלְהִתְמָרֵחַ סִבְרָם עָדֶיךָ. כַּעַס לְרַצּוֹת בְּמִדַּת ישֶׁר מַעֲבָדֶיךָ. שׁוּבָה יְהֹוָה עַד־מָתָי וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶיךָ:

יוֹם יוֹם נְצַפֶּה גִּלּוּי סוֹדֶךָ. טָמוּם וְעָמוּם וּבָלָה בְּשַֹר חֲסִידֶיךָ. חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבֵּנוּ מְקַוִּים חֲסָדֶיךָ. שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ:

זֻנַּחְנוּ וְנֶחְשַׁבְנוּ עִם יוֹרְדֵי רֶגֶב. וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹר וְשִׁיר וְעֻגָּב. הַקּוֹדְרִים בְּרִנָה וְתוֹדָה הִתְהַלֵּךְ בְּשֶֹגֶב. שׁוּבָה יְהֹוָה אֶת‏־שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:

דִּמְעָה לֶחֶם חוֹסֶיךָ צוּרִי אֵל. גּוֹאֵל אַיֵּה בְּחֶרֶף צָרֵי אֵל. בְּחָזוֹן אָז כְּדִבַּרְתָּ לְיִשְׁרֵי אֵל. שׁוּבָה יְהֹוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְֹרָאֵל:

שִׁמְעָה יְהֹוָה הַטֵּה אָזְנְךָ וְהַקְשִׁיבָה. לִמְחַלֵּי סְלַח נָא סָלַחְתִּי הָשִׁיבָה. מְשׁוּבוֹתֵינוּ רַבּוּ וּפָתַחְתָּ יִשְֹרָאֵל שׁוּבָה. הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ: שׁוּבוּ שׁוּבוּ אָמַרְתָּ לָנוּ, וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם אשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִימֵי קֶֽדֶם:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: