סליחות נוסח אשכנז ליטא, לערב ראש השנה ו

כו. על פי א"ב. חתום יוסף בר יצחק מאורלייאנש:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ, וְדַעְתָּם קְצָרָה. מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם, בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה. נָא בִּינָה הֲגִיגֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:

סָפוּ גַם כָּלוּ, יוֹדְעֵי פְגִיעָה. סֵדֶר תְּפִלָּה, בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה. עֲרֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה הָרָעָה. עַל כֵּן לֹא הִשַּׂגְנוּ יְשׁוּעָה:

פָּנִים אֵין לָנוּ, פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת. פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּוֹת. צְדָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ, בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת. הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת:

קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי פָס מֵלִיץ כְשׁוּרָה. קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה. רִנָּתִי הַיּוֹם בְּכִתְרְךָ תְּהִי קְשׁוּרָה. אֵל נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה:

שַׁוְעָתִי שְׁעֵה, וּתְפִלָּתִי תְּהִי נְעִימָה. שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַמָּה. תְּחוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים, וְתֵיטִיב לָנוּ הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה. תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה:

יָדְךָ פְּשֹׁט, וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְמַעֲמָדִי. סְלַח נָא וּמְחַל, רֹעַ מַעְבָּדִי. פְּנֵה נָא וַעֲסֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ, דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי. וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי:

בָּזֹה אַל תִּבְזֶה, הוֹד מִלּוּלִי. רוֹמַמְתִּי הוֹדְךָ כְּפִי מִעוּט שִׂכְלִי. מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי. אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי: יֶעֱרַב שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה. צְרוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל־מִלָּה וּמִלָּה. חֲשֹׁב קָדוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה. הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תָּבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי: הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתֵנוּ הַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃ מַה־נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק: חָטָאנוּ עִם־אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ׃ חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל־תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר־לָנוּ־אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: