סליחות נוסח אשכנז ליטא, לערב ראש השנה ד

כד. על פי א"ב. חתום אליה בר שמעיה חזק:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֵיכָכָה אֶפְצֶה פֶה וְאֵיךְ אֶשָּא עַיִן. בִּי אֵין מַעַשֹ וּבְיָדִי זְכוּת אַיִן. גָעִיתִי הָיִיתִי כְּשִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יַיִן. דָּמִיתִי לְגִבּוֹר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כְּלֵי זַיִן:

הָחֳרַד לֵב דַּל, וְחָדַל הַהוּקַם סַרְסוּר. וּמַה יִּפְעַר נִבְעַר מִדַּעַת וּבִין חָסוּר. זְדוֹנוֹ בְּחֻבּוֹ טָמוּן וְאָוֶן בְּקִרְבּוֹ אָסוּר. חוֹטֵא וְרַב מֶרִי, בְּיַד מְנֻוָּל מָסוּר:

טֹרַד לֵב נִבְזֶה הֲלָזֶה הַבָּא לְבַקֵּשׁ. יָשָׁר הֶעֱוָה, תּוֹכָחוֹת קָץ, פְּתַלְתּוֹל וְעִקֵּשׁ. כֹּשֶׁל בִּרְכָּיו אַשְׁמָתוֹ וְצַחֲנָתוֹ לוֹ לְמוֹקֵשׁ. לִבּוֹ אָוֶן חוֹרֵשׁ, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ:

מַעַן טַעַן בְּפִיצָה לְהָשִׁיב מָה אֶמְצָא. נִתְעַבְתִּי וְנֶאֱלַחְתִּי כִּי מָלֵאתִי דֹּפִי וְשִׁמְצָה. סֵפֶק מֵימַי לֹא נֶאֱמָנוּ כְּאַכְזָב מוֹצָא. עַצָרוֹתַי אָוֶן וּמִרְמָה וְצוֹמוֹתַי לְרִיב וּמַצָּה:

פֶּשַׁע מְחֵה וְעָווֹן שָֹא וְאָשָׁם כַּפֵּר. צָעַקְתִּי מִכְּאֵב לֵב, נִכְלָם בּוּשׁ וָחֵפֶר. קֶצֶף שַׁכֵּךְ וְרֹגֶז הַנַּח וְכַעַס הָפֵר. רְצֵה מְרַצֶּה וּמְחַבֵּב, וְעַרְבֵּב גּוּמָּץ חוֹפֵר:

שִׁבְטֵי פְלִיטֵי יִשְֹרָאֵל הִכּוֹנוּ בְּלֵב נָבָר. תֹּם הַחֲזִיקוּ, וְתַחַן הָפִיקוּ, נַשְּׁקוּ בַר. אֶת יְהֹוָה בְּהִמָּצְאוֹ לְדָרְשׁוֹ חַיִל יֻגְבַּר. לֹא־בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְנִשְׁבָּר:

יוֹם יְשׁוּעָה וְעֵת רָצוֹן אֶמְצָא לְפָנֶיךָ. הָגוּן וְרָאוּי וְשָׁלֵם אֵחָשֵׁב בְּעֵינֶיךָ. בְּעָמְדִי לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל בָּנֶיךָ. רָצִיתִי אֶתְכֶם הַשְׁמִיעֵנוּ, סָלַחְתִּי נִתְבַּשֵּׂר מִמְּעוֹנֶךָ:

שִׁקְדוּ נָא פְּנֵי עֶלְיוֹן וְהִמּוֹלוּ קָשׁוֹת. מִכְשׁוֹל הָרִימוּ, פַּנוּ דֶרֶךְ וְיַשְּׁרוּ מַעֲקַשּׁוֹת. עָוֹן עִזְבוּ וְהִתְוַדּוּ וְאַל תּוֹסִיפוּ לְהַקְשׁוֹת. יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְיִקַּח דִּבְרֵי כְבוּשִׁים וּבַקָּשׁוֹת:

הַקְשִׁיבָה אָדוֹן חַנּוּן הַאֲזִינָה עֵרֶךְ שַׁוְעָתִי. זַעֲקָתִי רְצֵה וְהִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס וְקַבֵּל שַׁוְעָתִי. קְרָאתִיךָ מִמֵּצַר, קְרַב אֵלַי וּלְכָה לִישׁוּעָתִי. חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תָּבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי: כִּי תִקַּח מוֹעֵד אֱלֹהִים מֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט׃ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל־דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃ לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשֵׁנוּ וּלְחַיּוֹתֵנוּ בָּרָעָב׃ וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדֵנוּ כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: