סליחות נוסח אשכנז ליטא, לערב ראש השנה כ

מ. חתום שלמה חזק ואמץ:

שׁוֹפֵט כָּל־הָאָרֶץ, וְאֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד. נָא חַיִּים וָחֶסֶד, עַל־עַם־עָנִי תַּצְמִיד. אֶת־תְּפִלַּת־הַשַּׁחַר, בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ־לְבַד הַיִּתְרוֹן. אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים, זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן. וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה. עַמְּךָ לְחֶסֶד הַטֵּה, גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה. כְתֹב תָּו חַיִּים, וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

הֵטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, עִיר קְדוֹשַׁי. וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַּׁי, לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

חִזְקוּ וְאַמְּצוּ לְבַבְכֶם, עַמִּי בָּאֵל מָעֻזּוֹ. עֵדוֹתָיו כִּי־תִנְצֹרוּ, גַּם אֶת־זוֹ לְעֻמַּת זוֹ. יְכַפֵּר בְּעַד חַטֹּאתֵיכֶם, וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ. דִּרְשׁוּ יְהֹוָה וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר, אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲו‍ֹנוֹת רִאשׁוֹנִים. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וְפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְהֹוָה: זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ: זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט נַחֲלָתֶֽךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ: זְּכוֹר יְהֹוָה חִבַּת יְרוּשָׁלָֽםִ אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח: זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם. וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם: זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ:

חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ: