ספר יצירה ב

עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים:

עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן וצר בהם נפש כל כל היצור ונפש כל העתיד לצור:

עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמשה מקומות אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ [ בדפוס מנטובה נוסף במשנה זו: קשורות בלשון כשהלבת בגחלת, אחה"ע משמשת בסוף הלשון ובבית הבליעה, בומ"ף בין השפתים ובראש הלשון, גיכ"ק על שלישיתה של לשון נכרתת, דטלנ"ת בראש הלשון משמשת עם הקול, וסצר"ש בין השינים ולשון שכובה ושטותה. וע"ז קאי פי' הרמ"ב: ]:

עשרים ושתים אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וזהו סימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:

כיצד שקלן והמירן אל"ף עם כלם וכלם עם אל"ף, בי"ת עם כלם וכלם עם בי"ת וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד:

יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן צופה וממיר עושה כל היצור ואת כל הדברים שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים (מניינים) [חפצים] בגוף אחד: