ספר המדות, כבוד, חלק ראשון

א. כְּשֶׁרוֹצִין לִדְחוֹת אֵיזֶה אָדָם מֵעֲבוֹדַת אֱלקוּת, נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד כְּדֵי לְטָרְדוֹ.

ב. מִי שֶׁדּוֹבֵר עַל צַדִּיק, לְסוֹף שֶׁנִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי כּל.

ג. מִי שֶׁמְּבַזֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁשְּׁמוֹ אֵינוֹ שָׁכוּחַ מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וּבְנֵי אָדָם יִקְרְאוּ אֶת בְּנֵיהֶם בִּשְׁמוֹ.

ד. תִּקּוּן חֲצוֹת הוּא סְגֻלָּה לְכָבוֹד.

ה. מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִתְרוֹמֵם עַל יָדוֹ לְמַעְלָה, הוּא נַעֲשֲֶׂה מְפֻרְסָם.

ו. מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּכָבוֹד שֶׁל צַדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְחֻלְשָׁה.

ז. חִבּוּק הַסֵּפֶר תּוֹרָה מְסֻגָּל לְכָבוֹד.

ח. עַל־יְדֵי עֲנָוָה בָּא כָּבוֹד.

ט. לִפְעָמִים יֵשׁ לָאָדָם כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בִּשְׁבִיל זְכוּת שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ.

י. מִי שֶׁאוֹמֵר לא חָטָאתִי, הוּא מְבֻזֶּה בְּעֵינֵי כּל.

יא. רב הַבִּזְיוֹנוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם בִּשְׁבִיל חַטְּאוֹת נְעוּרִים.

יב. צִמָּאוֹן הַמֻּפְלָג הוּא סִימָן לִירִידַת הַכָּבוֹד.

יג. מִי שֶׁמַּצִּיל סֵפֶר־תּוֹרָה מִשׁוּם דָּבָר הַמְאַבֵּד אוֹתוֹ, זוֹכֶה לְכָבוֹד.

יד. אִישׁ נִכְבָּד – דְּבָרָיו קַיָּמִים.

טו. כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן כָּבוֹד לְאָדָם, תִּתֵּן כָּבוֹד גַּם לִמְשַׁמְּשׁוֹ.

טז. כְּשֶׁנֶּחְטָטִים הַמֵּתִים, בְּיָדוּעַ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא אֵיזֶה בִּזָּיוֹן עַל הַחַיִּים, וְנִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר.

יז. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל צִוּוּי שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא נוֹפֵל מֵחֲשִׁיבוּתוֹ.

יח. עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

יט. אָדָם שֶׁהוּא בַּחֲשִׁיבוּת אֵין צָרִיךְ לְבַזּוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע.

כ. צָרִיךְ לִתֵּן כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.

כא. עַל־יְדֵי כָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה, אָדָם נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאָיו.

כב. כְּבוֹד הַנֵּס לָבוֹא בְּהַצְנֵעַ.

כג. מִי שֶׁהוּא מְבֻזֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כְּזָבִים.

כד. הַבְּגָדִים שֶׁל הָאָדָם מְכַבְּדִין אֶת הָאָדָם.

כה. הַכָּבוֹד תּוֹלֶה בַּנֶּפֶשׁ.

כו. הַכָּבוֹד תּוֹלֶה בִּרְצוֹן הַלֵּב.

כז. כְּשֶׁאַתָּה נִרְדָּף, תִּזְכֶּה לְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.

כח. עַל־יְדֵי בִּקּוּר־חוֹלִים הַכּל מִתְכַּבְּדִין בּוֹ.

כט. מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, לא יִזְכֶּה לְסֵפֶר, שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ.