ספר המדות, קללה, חלק שני

א. אָדָם הָרָגִיל בִּקְלָלוֹת הוּא מֵעוֹלַם הַתּהוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, הָרָגִיל בִּבְרָכָה הוּא מֵעוֹלַם הַתִּקּוּן.

ב. עַל יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלַם הַתּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה וכוּ', עַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.

ג. הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל יְדֵי זֶה לא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.

ד. אֵין כּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.

ה. עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.

ו. עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.

ז. כְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאד.