ספר ההגיון ז

מְסֻבְּבֵי אַרְבַּע הַסִּבּוֹת. כְּלָלֵי הַמְסֻבָּב . א עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ הַסִּבָּה, עַתָּה נְבָאֵר הַמְסֻבָּב, וְהוּא מַה שֶׁנּוֹלַד מִכֹּחַ הַסִּבָּה.

לְכָל אַרְבַּע הַסִּבּוֹת יֵשׁ מְסֻבָּב. מְסֻבָּב הַפּוֹעֶלֶת הוּא הַפָּעוּל, מְסֻבָּב הַתַּכְלִיתִית הוּא הַנִּגְזָר, מְסֻבָּב הַצּוּרִיִּית הוּא הַמְצֻיָּר, מְסֻבָּב הַחָמְרִית הוּא הַחֹמֶר. כְּלָלֵי הַמְסֻבָּב: 1 הַמְסֻבָּב לֹא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר מִסִּבָּתוֹ. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי אֵין הַמְסֻבָּב אֶלָּא מַה שֶּׁנּוֹלַד מִן הַסִּבָּה, וְהַסִּבָּה אֵינָה יְכוֹלָה לְהוֹלִיד מַה שֶּׁאֵין בָּהּ, אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בַּמְסֻבָּב מַה שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְסִבָּתוֹ. 2 כְּמַהוּת הַסִּבָּה כָּךְ מַהוּת הַמְסֻבָּב. פֵּרוּשׁוֹ: זֶה לֹא יוּבַן אֶלָּא בַסִּבּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, עִקָּרִיּוֹת וּמְיֻחָדוֹת, וּבִמְסֻבָּב שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל מַהוּת סִבָּתוֹ. 3 הַדָּבָר שֶׁבַּעֲבוּרוֹ – אַחֵר הוּא מַה שֶּׁהוּא, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִהְיֶה כֵן. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם הַסְּפָרִים הַנֶּחְמָדִים בַּעֲבוּר הַחָכְמָה הַנֶּחְקֶקֶת בָּהֶם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתִּהְיֶה נֶחְמֶדֶת הַחָכְמָה עַצְמָהּ.