ספר החינוך תקסט

שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד הַבּוֹרֵחַ אֵלֵינוּ מֵחוּצָה לָאָרֶץ – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הָעֶבֶד הַבּוֹרֵחַ אֵלֵינוּ מֵחוּצָה לָאָרֶץ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג יז) עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי לֹא תּוֹנֶנּוּ, זוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נְחָרְפֵהוּ וּנְבַזֵּהוּ בִּדְבָרִים וְכָל שֶׁכֵּן בְּמַעֲשֶׂה.

וּמִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּלָאו דְּאוֹנָאַת הַגֵּר בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים (מצוה סג), כִּי טַעַם שְׁנֵיהֶם שָׁוֶה. וְעַל כֵּן הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁהוֹסִיף לָאו בְּאוֹנָאַת הַגֵּר לְחֻלְשַׁת נַפְשׁוֹ בִּהְיוֹתוֹ נָכְרִי בְּתוֹךְ הָעָם, כְּמוֹ כֵן הוֹסִיף לָאו בְּאוֹנָאַת הָעֶבֶד, שֶׁהוּא יוֹתֵר חֲלוּשׁ הַנֶּפֶשׁ וְנִבְזֶה מִן הַגֵּר, שֶׁלֹּא תֹּאמַר זֶהוּ עֶבֶד וְאֵין עָלָיו קְפִידָא וְלֹא עָלֵינוּ מִמֶּנּוּ חֵטְא מֵאוֹנָאַת דְּבָרִים.

וְיָדַעְנוּ בְּבֵרוּר שֶׁזֶּה הָעֶבֶד וְהַגֵּר שֶׁהֻזְהַרְנוּ מִלְּהוֹנוֹת אוֹתָם אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שְׁנֵיהֶם קִבְּלוּ הַתּוֹרָה עַל עַצְמָם, כְּלוֹמַר שֶׁגֵּר זֶה הוּא גֵּר צֶדֶק, וְהָעֶבֶד הוּא עֶבֶד שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת. וְשָׁם בְּאוֹנָאַת הַגֵּר וּכְמוֹ כֵן בְּלָאו אוֹנָאַת הֶחָבֵר יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר בְּהַר סִינַי (מצוה שלח) כָּתַבְתִּי מְעַט בְּדִינֵי אוֹנָאַת דְּבָרִים וּבְאוֹנָאַת מָמוֹן [שם].

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הָעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, בְּכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּמוֹנֶה אוֹתוֹ, בֵּין בִּדְבָרִים בֵּין בְּמָמוֹן, עָבַר עַל לָאו זֶה, וְאֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי עֲשִׂיַּת מַעֲשֶׂה.