ספר החינוך נו

מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ – לָדוּן וּלְחַיֵּב לְשַׁלֵּם מִי שֶׁהִזִּיק חֲבֵרוֹ בָּאֵשׁ, כְּגוֹן שֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישׁוֹ אוֹ שָׂרַף לוֹ שׁוּם דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ה) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וְגוֹ'. פֵּרוּשׁ (ב"ק כב, ב) תֵצֵא מַשְׁמַע אֲפִלּוּ יָצְאָה מֵעַצְמָהּ, וּבָא לְהַזְהִיר שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְיָצְאָה מֵעַצְמָהּ וְהִזִּיקָה שֶׁחַיָּב, לְפִי שֶׁלֹּא שָׁמַר גַּחַלְתּוֹ, שֶׁהָאָדָם חַיָּב לְשַׁמֵּר אִשּׁוֹ שֶׁלֹּא תֵּצֵא וְתַזִּיק, שֶׁדֶּרֶךְ הָאֵשׁ לָלֶכֶת מֵעַצְמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל חַיִּים.

שָׁרְשָׁהּ יָדוּעַ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

דִּינֶיהָ כְּגוֹן שִׁעוּר הַהַרְחָקָה שֶׁמַּרְחִיקִין בְּעֵרָה מִן הַמֶּצֶר, שֶׁהוּא לְפִי גָּבְהָהּ שֶׁל דְּלֵקָה, (שם סא, ב) וְדִין (שם נט, ב) הַשּׁוֹלְחָהּ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אוֹ פִּקֵּחַ, וְדִין הָרַבִּים, שֶׁאֶחָד הֵבִיא הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא עֵצִים וְאֶחָד לִבָּה, וְלִבָּה וְלִבַּתּוּ הָרוּחַ, וְדִין כֵּלִים טְמוּנִים בַּגָּדִישׁ אוֹ טְמוּנִים בְּבִירָה, וְדִין (שם סב, ב) גָּמָל עוֹבֵר טָעוּן פִּשְׁתָּן וְדָלְקָה בְּנֵר חֶנְוָנִי מַה דִּינוֹ, אוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שֵׁנִי וְשִׁשִּׁי מִן קַמָּא (ה' נזקי ממון פ' י"ד).

וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים, כִּי לָהֶם לַעֲשׂוֹת דִּין. וּבֵית דִּין הָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא דָּן אֶת הַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בִּטֵּל עֲשֵׂה.