ספר החינוך מו

שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה – שֶׁכָּל קוֹנֶה אָמָה הָעִבְרִיָּה וִיעָדָהּ שֶׁלֹּא יִגְרַע לָהּ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ וּפֵרוּשׁ (כתובות מז ב) שְׁאֵר מָזוֹן, וּכְסוּת כְּמַשְׁמָעוֹ, וְעוֹנָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וּבִכְלַל לָאו זֶה כָּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל (גַּם כֵּן) שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ לָהֶן דָּבָר מֵאֵלֶּה. קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים, אִם לָזוֹ לֹא יִגְרַע, כָּל שֶׁכֵּן לַאֲחֵרוֹת בְּנוֹת חוֹרִין. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות כא ט) כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (שם) שֶׁהוּא בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, שֶׁהַבָּנוֹת לְמֵדוֹת מִמֶּנָּה.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (כתובות נו א) הַמַּתְנֶה עִם אִשְׁתּוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לָךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה מַה דִּינוֹ, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם סא א) שֶׁהָאִשָּׁה עוֹלָה עִם הַבַּעַל וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת. וּלְפִיכָךְ מְחַשְּׁבִין מְזוֹנוֹתֶיהָ וּכְסוּתָהּ לְפִי מַעֲלָתוֹ, וְעִנְיַן חִלּוּק הָעוֹנוֹת שֶׁהוּא לְפִי כֹּבֶד אֻמָּנוּת הָאִישׁ, עַד שֶׁאָמְרוּ ז"ל (שם סב ב) שֶׁעוֹנַת הַסַּפָּן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, וְהַגַּמָּל פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, וְתַלְמִיד חָכָם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְרָאוּי לוֹ (שם) שֶׁתִּהְיֶה לֵיל שַׁבָּת. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּסֵדֶר נָשִׁים בְּפִזּוּר.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ לְעִנְיַן בַּת חוֹרִין בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְגָרַע לְאִשְׁתּוֹ אַחַת מִשְּׁלֹשׁ אֵלֶּה מֵרְצוֹנוֹ עַל צַד שֶׁיְּכַוֵּן לְהַכְאִיבָהּ עָבַר עַל לָאו (רמב"ם סהמ"צ ל"ת רס"ב), וְהוּא כְּעוֹבֵר עַל אַזְהָרַת מֶלֶךְ אֲבָל אֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.