ספר החינוך לט

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם מִשּׁוּם דָּבָר, הֵן מִמַּתָּכוֹת הֵן מֵעֵץ וְאֶבֶן וְזוּלָתָם, וַאֲפִלּוּ לְנוֹי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ כ) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, וְדָרְשׁוּ ז"ל (ר"ה כד ב) לֹא תַעֲשׂוּן אוֹתִי, כְּלוֹמַר לֹא תַעֲשׂוּן דִּמְיוֹן אוֹתָהּ צוּרָה דְּהַיְנוּ גּוּף אָדָם שֶׁכָּתַבְתִּי עָלֶיהָ בְּתוֹרָתִי (בראשית א כו) נַעֲשָׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ, וְהַכַּוָּנָה בַּכָּתוּב מִצַּד הַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן בּוֹ. וּמָה שֶׁאָמַר בְּצַלְמֵנוּ עַל חֵלֶק הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׂכֶל כֻּלּוֹ הוּא בּוֹ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל אֵין שׁוּם דִּמְיוֹן אַחֵר בֵּינוֹ בָּרוּךְ הוּא וּבֵין שׁוּם בְּרִיָּה (שֶׁקָּדַם עִנְיָנוֹ) מִנִּבְרָאָיו חָלִילָה. וְלָאו דְּלֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה שׁוּם צוּרָה שֶׁתֵּעָבֵד. וְזֶה הַלָּאו מְיֻחָד לְצוּרַת אָדָם שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ כְּלָל אֲפִילּוּ לְנוֹי, וְזֶה לְהַרְחִיק עֲבוֹדָה זָרָה.

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן הָעוֹשֶׂה צוּרַת אָדָם חָסֵר אֵבֶר אֶחָד אוֹ יוֹתֵר מַה דִּינוֹ, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵעֲבוֹדָה זָרָה (מג א) וּבְמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (ז ב) אָמְרוּ שֶׁהַלָּאו הַזֶּה כּוֹלֵל עִנְיָנִים אֲחֵרִים. אָמְנָם עִקַּר הַלָּאו, בַּמֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ, וְכֵן אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא. (י"ד קמא סעיף ז).

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי, עָבַר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ וְאֵין בָּהּ חִיּוּב מַלְקוּת.