ספר החינוך כט

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמָה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהֵעָבֵד – שֶׁלֹּא נַעֲבֹד שׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם בִּדְבָרִים שֶׁדַּרְכָּהּ שֶׁעוֹבְדִים אוֹתָהּ הַמַּאֲמִינִים בָּהּ. וְאע"פ שֶׁאֵין עֲבוֹדָתָהּ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, מִכֵּיוָן שֶׁעֲבָדָהּ בְּמָה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהֵעָבֵד חַיָּב. וְאע"פ שֶׁעֲבוֹדָתָהּ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, כְּגוֹן הַפּוֹעֵר לִפְעוֹר, וְזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס, וּמַעֲבִיר זַרְעוֹ לִכְמוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ה) וְלָא תָּעָבְדֵם, כְּלוֹמַר בְּמָה שֶׁדַּרְכָּן לְהֵעָבֵד, אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה.

שָׁרְשָׁהּ יָדוּעַ. דִּינֶיהָ, כְּגוֹן מִי שֶׁעֲבָדָהּ דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ לְכַוָּנַת בִּזָּיוֹן מֶה דִּינוֹ, (סנהדרין סד, א) וּשְׁאָר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת ע"ז (שם)

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת וְעוֹבֵר עָלֶיהָ בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים, נִסְקָל. וּמְבֹאָר דִּין זֶה גַּם כֵּן בְּפֶרֶק ז' מִסַּנְהֶדְרִין. שְׁתֵּי מִצְוֹת אֵלֶּה שֶׁמָּנָה הָרַמְבַּ"ם ז"ל, שֶׁהֵן הִשְׁתַּחֲוָאָה לַע"ז וְכֵן שֶׁלֹּא לְעָבְדָהּ בְּמָה שֶׁדַּרְכָּהּ לְעָבְדָהּ יִכְלְלֵם הָרַמְבַּ"ן ז"ל בְּלָאו דְּלָא יִהְיֶה לְךָ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (במצוה כז) נִמְצָא, שֶׁיְּסַלֵּק שְׁתֵּי מִצְוֹת בְּכָאן מֵחֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הָרַב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן ז"ל.