ספר חסידים תתקמא

ויש אדם אע"פ שאינו צריך לעשות מלאכה שאעפ"כ מצוה שיעשה מלאכה כגון שלבו מלא תוגה או לבו נוטה לעבירה או לדברים בטלים אז מותר לו לעסוק בדרך ארץ שלא ישתטה ושלא יהרהר לעבירה אבל אם ע"י עסק לימוד או עסק כתיבה או בעסק מצוה יוכל לבטל תוגות והרהורים שבלבו אז אסור לו לעסוק בדרך ארץ או אם יכול לחבר אליו חבר טוב וללמוד בפניו מלאכה אע"פ שמבטל עסק תורה מותר: