ספר חסידים תתיז

אחד היה משים עור כעין כיס במכנסים שלו כנגד ערותו מפני טפי מי רגלים שמא יהיו נוטפים על בגדיו ואם יתפלל הרי תפלתו תועבה. וכן כשיצא אדם מבית הכסא יראה המקום שישב עליו שמא יש טנופת עליו ויבא חבירו וישב עליו פתאום או ישב עליו בלילה ויהיה מטונף ויעסוק בתורה או יתפלל ונמצא על ידו נעשה לו וצריך לאדם למשמש במקום שישב שלא יהא מטונף כשילך לבית הכנסת או כשילמוד: