ספר חסידים תשפה

טוב לו לאדם שיתפלל ויקרא את שמע וברכות בלשון שמבין בו משיתפלל בלשון הקודש ואין מבין בו. וכתיב (ישעיהו כט יב) על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר. ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדיה שמתפלל וקורא ואינו מבין שמוציא בשפתיו מפיו וכתיב (ישעיהו כט יד) ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. הואיל ואינו מבין מה שמוציא מפיו לכך כתבו התלמוד בבבל ובארץ ישראל בלשון ארמי כדי שידעו את המצות אפילו עמי הארץ. ולכך היו מתרגמין. ועוד ימוד אדם את עצמו אם יכול להתפלל בכוונה יתפלל ואם לאו אל יתפלל לפי שהתפלה צריכה כוונה. לכך אם נתמלא זקנו יורד לפני התיבה. ואוי לו למי שירד לפני התיבה כדי ליטול שם. ואוי לצבור שיתפללו עליהם שאינם ראוים. והקב"ה מונע הטוב מאת הקהל ומעלה כל מי שיסייעום כאלו גזלו את הטוב מן הקהל ועתידים ליתן את הדין וכתיב (זכריה א טו) והמה עזרו לרעה וכתיב (מלאכי ב ט) נושאים פנים בתורה. והתורה צועקת על כל יודעי התורה ועל כל שבידם למחות או מחניפם. וכתיב (ירמיהו ב ח) ותופשי התורה לא ידעוני. וכתיב (זכריה י ג) על הרועים חרה אפי ואוי לצבור שקטן או גדול מתפלל בעבורם שאינם מבינים. וכתיב (קהלת י טז) אי לך ארץ שמלכך נער לכך אם איש שאינו מבין או אינו הגון יודע להרים קולו בנעימות ורוצה להתפלל להוציא את הרבים ידי חובתן לא יתנו להתפלל רע מעללים לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. ומי שאינו מבין לא יתפלל לפי שהתפלה תלויה בלב ואם הלב מבין וטוב יקבלו ממנו תפלתו ותפלת זכה: