ספר חסידים תשלז

וישמע אברהם לעפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ולא אמר לו אברהם תן בפחות להראות שאין פוחתין בכבוד המת ואין מצמצמין בצרכיו. כשמת מוטל אין מאחרין אותו. לעולם יהא אדם רגיל לקנות צרכי המת בשעת שמתו מוטל איני והא מי שמתו מוטל לפניו לא יתנו לו המוכרים ולא ישאלו מידו אמר מוטב שלא אזקק עד שיתן בידו המעות כדי שלא יתאחר המת מלקוברו ואין חושדין את הרגיל לקנות. נמצאת אתה מכשילו לעתיד לבא: