ספר חסידים תרכז

כתיב (משלי יד י) לב יודע מרת נפשו פשיטא שהלב יודע אלא מגיד שפעמים שאין לו לאדם להגיד צערו לאחרים אלא יתפוש בלבו. כגון שאדם יודע שאותם שבאים אצלו אין חוששים בצערו א"כ למה יגיד להם אבל יגיד למי שיש לו חלק בצערו. ועל זה נאמר (משלי יב כה) דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים ובשמחתו לא יתערב זר שאין לו חלק באותה שמחה. כלומר מי שאינו שמח ואינו חושש בשמחתו לא יספר לו שמחתו: